המצווה הל"ג
האזהרה שהזהרנו מלנחש.
כגון זה שאומרים ההמון: כיון שחזרתי מן הדרך לא אצליח במעשי. או הדבר הראשון שראיתי היום הוא דבר פלוני, ודאי ארוויח היום דבר. ואופן זה נפוץ מאד אצל המוני העמים הסכלים.
וכל העושה מעשה על פי הניחוש - לוקה.
לפי שאמר יתעלה: "לא ימצא בך וגו' מעונן ומנחש" (דברים יח, י).
וכבר כפל צווי זה ואמר: "לא תנחשו" (ויקרא יט, כו).
ולשון ספרי:"מנחש - כגון האומר: נפלה פתי מפי, נפלה מקלי מידי, עבר נחש מימיני ושועל משמאלי".
ובספרא:"לא תנחשו - כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים וכל כיוצא בהם".
וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בפרק ז' משבת, ובתוספת שבת.