ו וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵֽאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֨יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃

ז וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹֽמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

(ו - ז) וכי יבא הלוי - יכול בבן לוי ודאי, הכתוב מדבר? תלמוד לומר: "ושרת", יצאו לווים שאין ראוין לשירות:

ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת - למד על הכהן, שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו, ואפילו במשמר שאינו שלו. דבר אחר. עוד למד על הכהנים, הבאים לרגל, שמקריבין במשמר, ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל, כגון מוספי הרגל, ואף על פי שאין המשמר שלהם:

ח חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָֽאָבֽוֹת׃{ס}

(ח) חלק כחלק יאכלו - מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות. יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון, תמידין, ומוספי שבת, ונדרים, ונדבות? תלמוד לומר: "לבד ממכריו על האבות". חוץ ממה שמכרו האבות, בימי דוד ושמואל. שנקבעו המשמרות, ומכרו זה לזה. טול אתה שבתך, ואני אטול שבתי:

ט כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַֽעֲשׂ֔וֹת כְּתֽוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃

(ט) לא תלמד לעשות - אבל אתה למד להבין ולהורות. כלומר, "להבין" מעשיהם, כמה הם מקולקלים. "ולהורות" לבניך, לא תעשה כך וכך. שזה הוא חוק הגויים:

י לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַֽעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃

(י) מעביר בנו ובתו באש - היא עבודת המולך. עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם:

קוסם קסמים - איזהו קוסם? האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, "עמי בעצו ישאל, ומקלו יגיד לו" (הושע ד, יב):

מעונן - רבי עקיבא אומר: אלו נותני עונות. שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל. וחכמים אומרים: אלו אוחזי העיניים:

מנחש - פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו:

ספר המצוות להרמב"ם מל"ת ז] [ספר המצוות להרמב"ם מל"ת לג]

יא וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃

(יא) וחובר חבר - שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד:

ושאל אוב - זה מכשפות ששמו "פיתום", ומדבר משחיו. ומעלה את המת בבית השחי שלו:

וידעני - מכניס עצם חיה, ששמה "ידוע", לתוך פיו. ומדבר העצם, על ידי מכשפות:

ודורש אל המתים - כגון המעלה בזכורו, והנשאל בגלגולת:

יב כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּֽוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃

(יב) כל עשה אלה - "עשה כל אלה" לא נאמר, אלא "כל עשה אלה". אפילו אחת מהן:

[רש"י דברים לב, טז]

יג תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

(יג) תמים תהיה עם ה' אלהיך - התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו. ולא תחקור אחר העתידות. אלא כל מה שיבוא עליך, קבל בתמימות. ואז תהיה עמו ולחלקו: