המצווה הרע"ה
האזהרה שהוזהר הדיין מלשאת פני אחד מבעלי הדין בשעת הדיון, אפילו היה אדם נכבד מאד וגדול המעלה, ואל יכבדנו הדיין אם בא לדין עם בעל דינו ואל יראה שהוא מגדלו ומכבדו.
והוא אמרו יתעלה: "[ו]לא תהדר פני גדול" (ויקרא יט, טו).
ובספרא: "שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה, היאך אבישנו ואראה בב(ו)שתו, על אחת כמה וכמה שאינו מביישו - לכך נאמר: 'לא תהדר פני גדול'".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות בסנהדרין ושבועות.