המצווה הרע"ו
האזהרה שהוזהר הדיין מלירוא מאדם מזיק בליעל ורע המידות עד שלא יפסוק עליו דין צדק, אלא חייב לפסוק, ולא יחוש למה שיקרה לו מן הנזקיים מאותו אדם.
אמר יתעלה: "לא תגורו מפני איש" (דברים א, יז).
ולשון ספרא: "'לא תגורו מפני איש', שמא תאמר מתיירא אני מאיש פלוני שמא יהרוג את בני, שמא ידליק גדישי, שמא יקצוץ את נטיעותי - תלמוד לומר: 'לא תגורו מפני איש'".