המצווה הרפ"א
האזהרה שהוזהר הדיין מלשמוע דברי אחד מבעלי הדין שלא בפני בעל דינו.
והוא אמרו: "לא תשא שמע שוא" (שמות כג, א).
לפי שעל הרוב יהיו דברי בעל דין שלא בפני בעל דינו - שוא. ולפיכך הוזהר הדיין מלשמוע אותם הדברים כדי שלא יהיה בדעתו מושג בלתי נכון ובלתי אמיתי.
ולשון המכילתא: "'לא תשא שמע שוא' - אזהרה לדיין שלא ישמע מבעל דין עד שיהא בעל דינו עמו.
אזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדין עד שיהא חברו עמו".
ובאזהרה על עניין זה בעצמו אמר: "מדבר שקר תרחק" (שם, ז). כמו שנתבאר בפרק ד' משבועות.
ובכלל לאו זה אמרו עוד: אזהרה למספר לשון הרע, ומקבל לשון הרע, ומעיד עדות שקר, כמו שנתבאר במכות.