ב"ה, ח' אלול, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.
שלום וברכה!
מכתבי הקודם בטח קבל במועדו, ועל של עתה באתי בענין של קירוב לבבות, כיון שבטח ימים אלו מתכונן כת"ר לחזור העירה... והנה אינני יודע אם הרגיש כת"ר בזה, אבל משתדל אני לקרב את הלבבות שלו ושל זה שכתב לי אדותיו ברמז, ונראה לי אשר עתה בהתחלת זמן הלימודים ובימי הרצון והרחמים שעת הכשר היא לקרב את הלבבות יותר ויותר.
אינני יודע על מי לעשות הצעד הראשון בזה, אם על זרעא דאהרן שהיתה מדתו אוהב (אפי') את הבריות ומקרבן, וכמבואר באבות דר' נתן באריכות, או על איש הישראלי שצריך לכבד את הכהן ולהמשיך שלום במהירות בעולם, וכמאמר ר' יהודא בן תימה קל כצבי. אבל יהי' איך שיהי', ובלבד שיהי' שלום על ישראל. ות"ח לכת"ר מראש אם יבשרני בשורות טובות בזה.
מוסג"פ קובץ עסקנות ציבורית חב"ד אשר בטח יענין את כת"ר. וידוע פסק רז"ל והובא ג"כ בשו"ע או"ח ס"ע מעלת העוסק בצרכי הרבים, ואמרתי ע"ד צחות ממה שראיתי במד"ר (שמ"ר פ"ו, ב) שר' יהושע בן לוי שכח כמה וכמה הלכות, אבל תיכף כתבו רז"ל שוברו בצדו שהי' זה הלכות הקשורות במיתה וקבורה. ויש לקשר זה עם השתי דעות בכתובות קג, ב, מה גדול יותר אם מעשה חנינא שהי' יכול להחזיר התורה בפלפולו [או] ומעשה חייא שלכתחילה לא תשתכח תורה, ומסיק בגמרא כמה גדולים מעשה חייא.
בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.