ב"ה, א' תמוז תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
קבלתי מכתבו מכ"ב סיון עם הפ"נ המוסגר בו, אשר אקראהו בעת רצון על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ומ"ש במכ' ע"ד מה שאמר לזוגתו תחי' וגם היא הסכימה שלא תלך למקוה כמה שנים, מפני שאין לה כח להוליד וכו': הנה נבהלתי למראית עיני במכתבו, ומלבד שלכמה פוסקים ידוע הוא גם ע"פ נגלה שמחילה בזה אינה מועלת (עיין בשו"ע אבה"ע סי' ע"ו ור"ס א') ובמילא ה"ז חיוב, הנה בפרט הסדר פון פייניגען און פראווען סיגופים אויף יענעמס חשבון, הנה אני לא שמעתי עד"ז, ואם ככתבו כן הוא אשר דעת הרופאים ש[מ]צד בריאותה מעין סכנה הוא שתתעבר, הנה ידוע פס"ד אדמו"ר הצ"צ - שו"ת אבה"ע ח"א סי' פ"ט - שזהו מהשלש נשים משמשות במוך, יעויין שם, ואין רצוני להאריך בזה כיון שהענין מבואר ובטח גם המעט יספיק.
מ"ש אם כדאי לסגף א"ע למשל לישן על ספסל רק עם כר תחת הראש, הנה אינו כותב הטעם לסיגופים אלו ובכלל בדורותינו אלה, הנה כל מי שרוצה לבחור בסיגופים צריך לבחור כאלו שאינם מזיקים ח"ו לבריאות הגוף, וכידוע פסק הרמב"ם בהלכות דיעות רפ"ד אשר היות הגוף בריא מדרכי השם הוא, ובפרט שרואים במוחש אשר חלישות בריאות הגוף, הרי קודם לכל דבר זה מבלבל להעבודה בתורה ובעבודת התפלה, וענין הסיגופים יש לעשות ע"פ המבואר בספר תולדות מוהר"ש עמוד ע"ב בסופו,1 אשר מעלה נוספת בזה א) שאין מזיק לבריאות הגוף ב) שאין מזה הגדלת הישות והתנאות בפני הזולת, כיון שהזולת אינו רואה בזה גדולות ונפלאות, ורק שידע איניש בנפשי' ווי שווער דאס קומט אן, ג) אשר בכמה פרטים הרי זה עוד קשה יותר מסיגופים ותעניות, כיון שזה דבר המותר בתכלית, אינו רואה בזה עבודה ממשית (אז ער טוט אויף גדולות) ד) ע"י עבודה כזו הנה לאט לאט אפשר שיתהפך ממהות למהות ובמילא שטעלט זיך אנטקעגען דער קלוגינקער בכל התוקף, ולפום צערא אגרא.
וליום הולדתו - שמזכיר בסיום מכתבו - לאריכות ימים ושנים טובות, הנה יה"ר מהשי"ת שיהיו ימיו ושנותיו טובים עם כל הפירושים היינו כפשוטו בגשמיות וממולאים בתורה ומצוה ומאור שבתורה שזהו טוב האמיתי, והשי"ת יצליחו להאיר את תלמידיו ומושפעיו במאור זה.
בברכה.
---
פעם התאונן חסיד אחד לפני אאזמו״ר מהר״ש (אצל המהר״ש הי׳ רוב החסי דים בע״ב מלמדים ישוב׳ניקעס) על עצמו שהוא בעל תחבולות, אין יעדער זאך אין יעדער ענין נעמט ער בערמו־ מית. א״ל אאזמו״ר מהר״ש אז ער זאל פאסטען 6 הונדערט תעניתים אפילו ר״ה ויוהכ״פ. השואל תמה ע״ז. ויאמר לו: וואס מיינסטו, פאסטען הייסט ניט עםען פון גץ החמה ביז צו דער שקיעה, דאם הייסט דארען, תענית איז א עבודה, טדאכט אלע טאג 15 מינוט אדעתי׳ דנפשי׳ וועגען זיך, בלום פיך מלדבר, ניט מחשבת דא״ח גאד פשוט טראכ־ טען וועגען זיך. כשעברו ב׳ שנים נשתנה באו״א לגמרי, וכשסיפר לי אאמו״ר המעשה הזאת אמר לי: ניט נאר ער איז נשתנה געווארען אין כחות