ב"ה, כ"ד תמוז, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתוב מג' מטו"מ, בו כותב ע"ד מצב בריאותו ושואל חוו"ד באשר יש רופא אומר שכדאי לעשות נתוח:
הנה בכלל בעניני אולסער, מרפאים לרוב ע"י שמירת דיעטע ומנוחת הנפש והגוף, אשר מובן שזה דרך נכון מאשר ע"י נתוח וכו' אבל כיון שכותב במכתבו שזה איזה פעמים שזב דם ל"ע וכו' ובמילא נראה שזה כבר דבר ישן אצלו וקשה עליו השמירה הנחוצה בעניני אכו"ש וכו' לכן יתייעץ לדעתי עם שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד וכהוראתם יעשה, ולנסוע לראטשעסטער לתכלית זה, הנה איני יודע הנחיצות, כיון שבשיקאגא נמצאים מומחים בזה ולמה לו טלטול הדרך הוצאות נוספות וכו', והשי"ת יתן להרופאים שישאל אותם את הדיעה הנכונה שע"י יבוא מן הכח אל הפועל פס"ד התורה שנתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, עיין בתקוני זהר תקון י"ט דף מ' ע"ב בדיוק הלשון מהכח אל הפועל, והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט מהטבת מצב בריאותו ואשר מוסיף כח ועוז להשפיע על קהלתו וסביבתו לקרב את לבם לאבינו שבשמים ע"י ההתחזקות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
מוסג"פ הקונטרס והרשימה שהו"ל בקשר עם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, ואשר באמת כל השנה זמנם הם, ומהראוי שישתמש בשהותו בביה"ח לזכות בהם גם את שכניו הנמצאים שם, ואין אתנו יודע עד מה, ואולי זהו תכלית הכוונה ועיקרה מה שהביאוהו לביה"ח וכשיגמור שליחותו זאת בטוב הרי בדרך ממילא הטפל נמשך אחר העיקר וכו'.
בברכה לרפואה קרובה.