ב"ה, אדר"ח אלול, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתבו, בו כותב ע"ד מצבו בענין השו"ב וכו'... ובעיקר נהניתי ממה שמחפש עצות ותחבולות איך לסדר שיעור לימוד לפני צעירים ובחורים, ומה שיש אצלו ספק אם תספיק ידיעתו בשפת המדינה לזה, הנה כבר הראה הנסיון שבאם רק מבינים היטיב מה שמדבר אחר, הרי גם יכולת קטנה לדבר בשפת המדינה מספקת במדה גדולה ביותר, ובלבד שלא להראות ענין של נפילת רוח בעצמו מפני העדר שלימות הידיעה בהשפה, ובפרט שמטרת הדבור היא נעלית ביותר ובמילא יהי' בזה סייעתא דשמיא, ואקוה אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר נתגשם הרעיון הנ"ל בפועל, ועכ"פ נעשה קרוב יותר אל הפועל, ובטח למותר לעוררו אשר תכלית שיעור הנ"ל צריכה להיות הדרכתם בעניני מצות מעשיות וההתחלה בזה היא - כיון שכפי שכותב במכתבו חלק מהם אומרים קדיש וכו' - שמוכרח הדבר שיניחו תפילין, ובנקל ביותר להסבירם שזהו תרתי דסתרי, כשאומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא, ובה בשעה אינו רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים וכו' וכו'.
מוסג"פ הר"ד לתלמידי הישיבה הנוסעים בשליחות המל"ח אשר באמת הוא שייך לכאו"א מישראל, ובפרט לכאלו הנמצאים בסביבה שלא הורגלו בה, כי הרי נשמת כאו"א מישראל עלתה במחשבה, וכמבואר בדא"ח שגם במחשבה הם במדריגה נעלית, וירדה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לעוה"ז עולם הקליפות וס"א והרשעים גוברים בו כו' כמ"ש בע"ח והובא בתניא סוף פרק ו'.
המוסגר במכתבו, הנה לא הורה לאיזה קופה שייך, ולכן הנה נמסר זה לקופת חשאין, שהיא מהמעלות המובחרות שבמצות הצדקה.
בברכה לפרנסה בגו"ר גם יחד וכוח"ט.