ב"ה, ח' אייר, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתביהם מב' וה' אייר עם המצורף להם.
ב) מ"ש אודות הדפיציט בשנה זו שהוא יותר מארבע אלף דאלאר, הנה בכלל אין ממה להתפעל, ואפשר הי' כדאי לעשות מגבית מיוחדה בשביל סילוק החובות, ובמילא לא יבלבל זה להמגבית השנתית והכנסות הרגילות, ועכ"פ לא יבלבל אלא במדה פעוטה ביותר, שגם אז כדאי הדבר. וזה מכבר כתבתי לכמה ממוסדותינו, שהענין דהכנסה והוצאה של מוסד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הם לא כמו שהם חושבים, שכיון שיש הוצאה מרובה יש למעט במספר התלמידים וכו', אלא שהעצה לזה הוא להרבות צנורות ההכנסה, וכיון שקודם שנמשך בגשמיות נמשך ברוחניות, וצנורות הכנסה ברוחניות הם התלמידים והלימודים של קדש עמהם, הרי לכל לראש צריכים להרבות השפעה בהמקור ע"י הגדלת כמות ואיכות הלימוד וכמות ואיכות התלמידים, ואח"כ להשתדל להמשיך גם בגשמיות למטה, והפועל יוצא מובן ופשוט.
ג) מ"ש אודות זמן עסק הרמי"ם במסחרים, הנה אין בזה מענה על הטענה. שהטענה היתה, לא שבזמן שצריכים ללמוד בהישיבה הולכים ברגליהם ברחוב, אלא שבמחשבתם משוטטים בשוקים ורחובות וראי' לזה שכבר מוכנים המלתחות כו' הנצרכים להמסחר ותיכף לזמן סיום הלימודים ע"פ התכנית, הרי כהרף עין נסגרים הספרים, ועומד כבר מוכן עם המלתחה שלו וכיו"ב, ומתהפכים בהרף עין זה מיושבי בית המדרש ליושבי קרנות ורצים למקום שמדמים שדוקא שם נמצאה פרנסתם ופרנסת ב"ב שיחיו, אשר במילא אי אפשר שגם במשך זמן הלימוד לא יכינו את מחשבתם ואופן דבורם להמסחר לשם פונים תומ"י לסיום השיעור.
ד) רבוי הזמן דלימודי חול וההתעמלות על הזמן דלמודי קודש - מבהיל. והגם לכבוש את המלכה עמי בבית?!
והשי"ת יעזור את כאו"א מאתנו שלא להחליף את עיקר העיקרים בטפל דטפל, שחילוף כזה מצ"ע מופרך הוא, ונוסף ע"ז עוד מקלקל את הענינים הטפלים, וכמובן.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.
נ.ב. מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לל"ג בעומר הבע"ל, אשר בטח יזכו בו את הרבים.
ובהמשך לתוכן מכתבי, הנה גם במאמר זה מבואר גודל ענין השימת לב, שדוקא ע"י בא דבר בפועל, עיי"ש. וידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם החסיד ר' בנימין קלעצקער, שכאשר באחד חשבוני המסחר, כתב הס"ה אין עוד מלבדו, ועל השאלה מאתו איך אפשר שבעת עסקו במסחר יתעסק בעניני דא"ח. ענה ע"ז שהוא במכש"כ וק"ו, ומה בשעה שעומדים לפני הקב"ה, נופלים מח"ז של קלעצער, הרי עאכו"כ בשעה שעוסקים בקלעצער יש מקום שיפלו מחשבות טהורות וקדושות.
וכדאי הי' להסביר לכל אנ"ש בעלי מסחר סיפור זה, ועאכו"כ לאנ"ש שע"פ רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר צריכים היו להיות יושבי אהל, וחדשות מקרוב עשו - שנתהפכו לבעלי עסק. והאריכות בכל הנ"ל אך למותר