ב"ה, כ"ג אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"א אד"ר (שממהר הנני לענות עליו שלא בהתור) כדי למנוע הוצאת לעז וכו'.
העיר במ"ש בפסקי דינים בסופו דף ס"ט ע"ב ורואה בזה שינוי, אשר בהוצאות הקודמות הי' כתוב באופן אחר ובהוצאה החדשה, באו התיבות - ואינה תשובה.
הנה בודאי ידוע לו ושמע עוד יותר יחס חסידים לרבם האדמו"ר שבמילא שולל זה את החשד לשינוי עיקרי בזה. והעובדא היא שגם בהוצאה הראשונה הי' כתוב ואינה תשובה ונמצא ת"י וממנו עשו פוטו, דתוצאה חדשה של קה"ת וכמ"ש בהקדמה.
ומעשה שהי' כך הי'. וכמו ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו אם גם המו"ל) שכידוע היתה אז בעת ההיא דהדפסת הפסקי דינים עיר מבצר של המתנגדים, וכנראה שנתוסף לזה גם מה ששנת תרמ"ד היתה בסמיכות לאחר הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ובמילא שעת חירום בין גברא לגברא, הנה השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום ואינה תשובה הדפיסו הנוסח שמעתיק כת"ר וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש, הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים וחזרו והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצ"צ, ומובן אשר לא היתה בידי לבער את כל הטופסים עם הנוסח המזוייף. עד כאן סיפור של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
כדרכם של רוב המ[כר]יע של המזייפים הנה שוברו בצדו אשר מלבד שאינו כתוב בסגנונו של הצ"צ כלל, הנה בהמשך הדברים הן לפניו והן לאחריו כשמביא הצ"צ ראשונים כותב מיט א ברייטקייט שלא בערך ופשיטא אשר בחדא מחתא לא הי' עושה שינוי כזה, ויעויין ג"כ בפסקי דינים בתחלתו דף א' ודף ב' והמילואים לזה שנדפסו בשו"ת צ"צ שער המילואים הוצאת קה"ת שנעתק מהביכלעך שם מביא הצ"צ דברי הגר"א ויראה שם סגנונו בזה.
בברכה.