[י"ג תשרי תשט"ו]
במענה על מכתבו, אודות ספר התכונה להר"ח ויטאל, נמצא בהספרי', ויוכל להתדבר עם הרב... שי' לעיין בו כבקשתו.
וזאת למודעי, אשר לע"ע לא מצאתיו מוזכר בספרי חסידות. וכן כיון שבטופס שלי חסר השער הרי אינני יודע ג"כ מי הו"ל והפרטים בזה.
ב) ומה שהעיר בספק אם תפיסת יד קטן עושה בע"ז, ומגביל סוג הראיות בזה, שיהי' דוקא באותו ענין לא מענין אחר (ופלא על הגבלה זו שאינה מצוי' בשקו"ט דד"ת).
הנה אין הזמן גרמא לחפש בספרים, ובכ"ז יש להביא כמה נמוקים שאין חילוק בתפיסת יד אדם בין יד קטן לגדול. והם א) ע"פ דרישתו - הנ"ל בעניני ע"ז - הנה בכ"מ (ע"ז מו, א ועוד) הובאו יחד שני הענינים דמחובר ובע"ח, שאינם נאסרים כ"א ע"י תי"א[1], ומובאת הדוגמא שחיטה בבהמה ותפיסת יד אדם במחובר, וכמו שבשחיטה פשוט הדבר דגם שחיטת קטן מכשרת הבהמה לאיסור ע"ז. ואפילו של מיעוט סימנים, כיון שזהו חלק משחיטתו המכשרת לאכילה. ה"ה למחובר. ב) כנ"ל - הענין דמחובר הוא שהוא כבריתו, שלכן יש מ"ד דאבני הר - שנדלדלו אפילו בכחות הטבע ג"כ נאסרים, כיון שנשתנו מתחלת בריאתם, ולית לן לאפושי פלוגתא ולומר דבר פלוגתי' אינו מחשיב אפי' מעשה קטן. ג) פשטות וישרות הסוגיא מוכיחא, דתפיסת יד אדם הוא ענין של מעשה, ולא של כוונה, והרי קטן יש לו יד ומעשה אלימתא אפי' יותר מכח כחו של גדול (חולין ט"ז ע"א וראה צפנת פענח להגאון מרגצוב הלכות שחיטה פרק ב הלכה יא).
בברכת החג.
נ.ב.
לחדודי בעלמא רציתי להביא ראי' דתפיסת יד אדם - קטן מועלת, כיון ד"אדם" כולל קטן. וכמובא כמה ראיות בזה בבית האוצר למהר"י ענגיל א' כלל יא. שוב ראיתי דהדבר שנוי במחלוקת וכמובא בספרים שהובאו בשדי חמד כללית א' ס"ק ע"ב. ודבריהם תמוהים...