ב"ה, ט"ו כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מו' כסלו, בו כותב אשר לפני ב' שנים ילדה זוגתו תי' והי' זה בבית הבראה ליולדות ול"ע ול"ע הי' לה צער אחרי הלידה, ולכן אומרת שגם עתה אין ברצונה ללכת שם.
לדעתי אין לזה יסוד ובפרט שכמו שכותב הוטב המצב וההשגחה בבית הבראה ליולדות. ולכן כדאי שכשיכלו ימי עבורה וקרובה ללדת יהי' זה בבית הנ"ל ויתן השי"ת שיהי' כשורה ובנקל ובשעה טובה [ו]מוצלחת ולידת זרעא חייא וקיימא ויבשר טוב בזה, וכן בהשפעתו על סביבתו בחיזוק והפצת נר מצוה ותורה אור, ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה.
בברכה להתעוררות המתאימה בהנוגע למחשבה דבור ומעשה בימי חג הגאולה הוא יום הבהיר י"ט כסלו חג גאולתנו ופדות נפשנו בנצחונו של רבנו הזקן בעל התניא קדישא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה -.
נ.ב.
בשאלתו אם אכילה בתאוה מוריד את האדם ממדריגתו, אפילו למאן דאמר קדש עצמך במותר לך, לאו דאורייתא.
כבר אמרו רז"ל, ערבים עלי דברי סופרים וחמורים עלי דברי סופרים. וזה מובן ג"כ ע"פ המבואר בתניא קדישא פרק ז' וראה שם ג"כ סוף פרק ל' שהוא מדאורייתא כו' וגם ד"ס חמורים מד"ת וכו', והוא מובן ג"כ בשכל הפשוט, כי האוכל בתאוה נעשה מקבל מהמאכל שהוא צומח וחי, ובמילא מוריד את עצמו ממדריגת מדבר למדריגתם, וק"ל.