ב"ה, כ' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתביו מח' וי"ב טבת, ובינתים בטח קבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם שלו, נהניתי ממ"ש אודות התוספת בכמות התלמידים. ובודאי ישתדלו בזה ביותר וביותר. ותקותי שתתרבה ג"כ האיכות.
מ"ש אודות האברך... שי'... הנה אף שבדרך ארעי לאיזה ימים אפשר לנצל אותו באיזה ענין בעבודת החינוך, עדיין מוקדם הוא שיתעסק בזה בקביעות, כיון שעל כאו"א להביא בחשבון לא רק העתיד הכי קרוב וימים ספורים, אלא לחשב ג"כ התועלת בחדשים ושנים יבואו ולמשך זמן ארוך הרבה יותר, וכשישקוד הנ"ל בלימוד התורה וכו' בישיבה, הרי תביא זה פירות ותועלת גדולה, לא רק לו לעצמו אלא, ועוד יותר, בעבודת חינוך הכשר.
וע"ד ביאור החילוק שבין זריעה לנטיעה, שזריעת תבואה מצמחת לזמן קצר יותר ואז אין הריבוי כ"כ - משא"כ בנטיעה שהטרחה גדולה יותר והזמן לאסוף הפירות מתארך יותר אבל הברכה היא שלא לפי ערך. וכיון שאין הנ"ל מוכרח להיות בזה לטעם פרנסה - יש לנצלו באופן זה דנטיעה.
המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל ובברכת הצלחה מופלגה לו ולכל חבריו שי'.