Letter # 3215

כ"ב טבת, תשט"ו - מוהרש"י שי' זוין

3215 - Discussion with Rabbi Zevin in Halacha and Tanya

Previous
0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, כ"ב טבת, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס[1] כו' מוהרש"י שי'[2]

שלום וברכה!

... לפלא שלא קבל עד עתה חוברת המפתח וכו' לתורה אור. ובכ"א בקשתי שישלחו תיכף אף אם כבר שלחו מאז.

מ"ש בשו"ע רבנו הזקן סי' ל"ו סעיף ב'[3]* בהנוגע לכתיבת הה"ין של השם. הנה זה חדשים שהנני משתדל לברר המסורת בכתיבה אצל סופרי אנ"ש, בתפילין וגם בס"ת, ולע"ע לא העליתי מרגלית בידי, כי אין ידיעות ברורות בזה. ואפשר נודע לי בין אנ"ש באה"ק ת"ו? אף, שכנראה, גם ביניהם מסורות שאינן מתאימות עם מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר - בענינים אחרים, וכמודפס בלקוטי מנהגים, ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ואח"כ נתקבלו מכ' מהרה"ח הר"ח נאה ז"ל שאנ"ש באה"ק לא נהגו כך עד עתה. ואפשר אשר גם בכתיבת האותיות הוא עד"ז. ובכל אופן כדאי לקבץ הידיעות ויהי' עכ"פ שיבא מכשורא[4]. ואפשר יודיעני כת"ר למי לפנות בזה באה"ק ת"ו.

נהניתי ממ"ש אשר כבר הופיע כרך הששי דאנציקלופדיא התלמודית. ובטח, כמכתבו, יגיעני ימים אלו. ותקותי שיש לה יסוד להידיעה במכ"ע כאן שכרך השביעי כבר נמצא בדפוס. וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), שהרי זהו שייך בלימוד ענינים פשוטים ואפי' דתשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב[5], ולא מצאתי המקור מכתוב זה במקום אחר, לע"ע) - עד ללימוד התורה היותר נעלה (חולין סו, ב), ויהי' זה מתוך בריאות הנכונה, ושבכ"ז יעשה ג"כ המוטל עליו בכרם חב"ד.

בברכת הצלחה בכהנ"ל,

מ. שניאורסאהן

מה שהעיר בתניא ספכ"ט: ומאין חזרה ובאה להם האמונה כו' הרי לא הראה להם משרע"ה שום אות כו' אלא ודאי כו' כששמעו דברים קשים כו' ויתאבלו העם כו' - והרי נאמר שם (במדבר יד, לז) וימותו האנשים גו' במגפה - הנה שסיבת חזרת האמונה הי' הדבור הקשה ולא ענין אחר - הוא, כל' אדה"ז, מפורש בתורה, וכמש"נ (שם יד, לט) וידבר משה את הדברים האלה גו' ויתאבלו גו'. ולא שהראה עוד מה. ושלשת הפסוקים לו-לח הם מאמר המוסגר (כדי לסיים ספור הנעשה במרגלים עצמם). וכמוש"כ בתרגום יב"ע שהי' זה בשבעה באלול. וכ"ה בסוף מגלת תענית. ונפסק הלכה למעשה בטושו"ע או"ח סתק"פ (אלא שגירסתם בי"ז באלול).

ועיי"ש בב"ח[6] שנדחק הב"י וכו'. וגם להב"י[7] פסוקים הנ"ל מספרים מה שהי' באלול, היינו זמן רב לאחר חזרת האמונה, שהרי בהם מדובר ע"ד מיתתם כו' ולא שירבוב הלשון[8]. ועכצ"ל שהוא מאמר המוסגר. - במאה שערים ע' נא' משמע דגם המרגלים עצמם אמרו הננו ועלינו גו' (כי אין שם תיבת גבי מרגלים. עיי"ש)...

ולסיים בטוב. יש סיכוים שיו"ל - ע"י צילום - שו"ע אדה"ז. ויש מקום להוספות בעמודים בפ"ע. ואפשר יש אצל כת"י הערות קצרות, מ"מ וכיו"ב השייך להנ"ל? ומובן אשר מה שיודפס מזה - יאמר דבר בשם אומרו.

מה נעשה ע"ד ההו"ל של כת"ר בעהמ"ס אהלי יוסף?

  1. 1 צנא מלא ספרא
  2. 2 זוין
  3. 3 ויש מי שקבלה בידו שהנקודה תהא דקה למעלה ועבה קצת למטה כעין יו"ד כי תמונת הה' היא דלי"ת ויו"ד (בכל ההי"ן חוץ מההי"ן של שם הוי"ה ב"ה שיש בהם קבלה אחרת כמו שיתבאר)
  4. 4 סנהדרין ז, ב וברש"י שם דנמטיין שיבא מכשורא - שיגיענו נסורת קטנה מן הקורה כלומר שאם נטעה ישתלש העונש בין כולנו ויקלו מעלי: a splinter of the beam
  5. 5 אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד אפילו אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה אינו יכול למחות בידו שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
  6. 6 ומ"ש בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ במגפה הקשה על זה הרא"ש בתשובה דממשמעות הכתובים שמתו בט"ב מיד ובאותו היום הית' הגזיר' שימותו במדבר לאחר שהתפלל משה עליהם בט"ב ואז אמרו ישראל חטאנו וכו' ע"כ וב"י נדחק ליישב זה ע"ש ולפעד"נ דאין כאן קושיא שהרי במקרא כתובים בתחלה תפלת משה על ישראל ואח"כ הגזירה שימותו במדבר ואח"כ כתוב והאנשים אשר שלח משה וכו' וימותו במגפ' לפני ה' ואיכא למימר שפיר דתפלת משה וגזירה דימותו במדבר היה בט"ב אבל מיתת המרגלים עצמן לא היתה אלא לאחר ט"ב בי"ז אלול דכך גזרה חכמתו יתברך
  7. 7 ולי נראה, דאפשר לומר שענשן של מרגלים היה, שמיד נשתרבב לשונם, כדברי המדרש (סוטה לה.), והיו מתמצים בחולאים רעים עד ז' באלול; מה שלא היה כן לשאר מתי מדבר, שלא היתה מיתתם אלא כמשחל ביניתא מחלבא.
  8. 8 היינו שאף שהב"י מסביר שתחלת נשתרבב לשונם עד שמתו בז' אלול, אבל פסוקים אלו מדברים ממיתתם בפועל ולא רק ההתחלה של נשתרבו א"כ בע"כ שזהו כאילו בחצ"ע