ב"ה, ט' שבט, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוה"ר דוד מאיר שי'[1]
שלום וברכה!
נהניתי לקבל מכתבו מד' שבט, בו מבשר טוב מסיום הש"ס. ובודאי, כמנהג ישראל, הרי תומ"י התחילו עוד הפעם בלימודו, כי הרי התורה, דאורייתא וקוב"ה כולא חד, היא א"ס, וגם נעוץ סופה בתחלתה ותחלתה בסופה. ויומתק מנהג זה עפמש"נ תורת ה' תמימה ואמר הבעש"ט נבג"מ כי היא תמימה שלא התחיל בה אדם והיא שלימה (מאור עינים לאבות ד"ה מאוד מאוד. עיי"ש) ולכן תיכף לאחר הסיום מתחילים מחדש, כי בסיום הלימוד באים לידי תוספת הכרה שצריך להתחיל עוד הפעם מחדש. וע"ד המאמר הידוע תכלית הידיעה שלא נדעך (עיין של"ה מס' שבועות קצא, ב. שקאי גם על התורה) וככל שמוסיפים בלימוד וידיעה ניתוסף בהידיעה שלא נדעך.
ואפ"ל שזהו ג"כ אחד הרמזים בסיום הש"ס תדב"א כל השונה הלכות כו', הלכות דוקא שנקראו תגא וכתר (עיין אגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ט), אשר העטרה היא מקיפה את הראש, וכן התורה, אף שנאמר ותורתך בתוך מעי שנכנס בפנימיות ונעשה דם ובשר כבשרו (תניא פרק ה') - הרי ביחד עם זה נעלמה מעין כל חי ורק אצלו - אהי' שעשועים.
אלא שנשמות בני ישראל שהם חלק אלקה ממעל - וכהדגשת רבנו הזקן - ממש יש ביכולתם ללמוד התורה. ולהביא יכולת זו [מ]הכח אל הפועל הוא ע"י ההקדמה שבני ישראל מוציאים מן ההעלם אל הגילוי את זה אשר הם חלק אלקה ממעל ממש, והוא ע"י שקורין את שמע, שמע ישראל ה' אלקינו - כוחנו וחיותנו.
נדבתם של חתנו וזוגתו בתם - שיחיו נמסרה לקופת שנ"ד[2], והשי"ת יזכה ויצליח אותו וזוגתו לקבל מהם ומכל יו"ח שיחיו רוב נחת אמיתי, שהוא נחת חסידותי.
בברכה.