ב"ה, כ"ח שבט, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום ג' בו מקשה על מ"ש בתניא ובארוכה בהקדמת ס' שפע טל בהנוגע לנשמות ישראל שהם חלק אלקה ממעל ממש, ממה שמצא בספר נשמת חיים מאמר שני פרק ט' שמקשה על הנחה זו ובקושיות פשוטות ביותר, לפי דעתו.
והנה נוסף על הידוע שהלכה כבתראי בזמן, מפני שהם ראו הכתוב לפניהם בספרים שונים ותירצו אותם, הנה בענינים הנ"ל - שהענין דמקור הנשמה וענינה הוא בסוג דסודות התורה וחכמת הקבלה, הנה על כגון דא - יש ללמוד מהכלל, דהלכה כזה שמדקדק ורגיל בענינים אלו. ועל דרך מ"ש הרא"ש (ב"ק פ"ד סי' ד') דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדינא לפי ששמואל הי' רגיל תמיד לפסוק דינים ולכך הי' מדקדק בהם ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת. ואם הנ"ל אמור בהנוגע לשמואל בפלוגתתו עם רב - הרי עאכו"כ בהנ"ל אשר בעל המחבר נשמת חיים הי' עסקן ידוע וגם חוקר, אבל בימיו לא נתפרסמה חכמת הקבלה, ועאכו"כ שלא נתבארה כדי צרכה, אף שבספרו נשמת חיים מביא כמה ענינים השייכים לזה.
בשאלתו ע"ד הנמצא באיזה ספרים עניני נטילת ידים במקום מקוה, זהו אמור בהנוגע למקוה דתוספת טהרה, אבל לא בטבילה מטומאה לטהרה.
בטח שמע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש בכל יום אחר תפלת שחרית. ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י מהסדרה של השבוע - ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני, ביום שני מפרשת שני עד שלישי וכו' - ג) לימוד שיעור תניא בכל יום - כפי שנחלק התניא לימות השנה, ויוסיף על זה מדילי' והשי"ת יצליחו.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר