ב"ה, ח' ניסן, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"א אדר, בו כותב אודות מצבו המשפחתי וגילו שהוא בן 22 ועומד על פרשת דרכים אם להמשיך במקצוע ההוראה שהתחיל בה והצליח, או להמשיך בלימודו בישיבה, ושואל חוות דעתי בזה.
לפי הנהוג בירושת"ו ומנהג נכון וטוב, ותורה היא שלא לחכות בנשואין בגיל מאוחר וכו', הנה צריך הוא לעסוק במרץ המתאים בחיפוש שידוך טוב, ובטח שאלה זו קשורה ג"כ בסידור ענין של פרנסה ובהביא בחשבון גם את ההכרח הכי גדול בתקופתנו זו, ובפרט באה"ק ת"ו לנצל כל כחות ההוראה הנמצאים בין חוגי החרדים לדבר ה', ולנצלם במילואם, לכן לדעתי עליו להמשיך להשתדל ולהגדיל עסקנותו בהוראה על טהרת הקדש, ויה"ר שיקוים בו פתגם רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע אשר ע"י צדקה (שגם צדקה רוחניות בכלל) נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה שאז אף שיתמעט הזמן שיוכל להקדיש ללמוד תורה בפני עצמו הנה תתרבה ההצלחה ההבנה וההשגה בזמן זה.
תמי' בעיני מ"ש אשר טעם מתורת חב"ד אבל לא יוכל לסבול את המאור הגדול, ולא זכה להמשיך בדרכי החסידות, ובטח גם הוא מבין ואפילו לאחר התבוננות קלה שאי אפשרי הוא מה שכותב, כי הרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת וכל חלק מהתורה שמתגלה ומתפרסם, הנה כל מי שנודע לו אודות מציאות חלק תורה זו, ביחד עם הידיעה חלה עליו מצות ת"ת גם בחלק זה, שת"ת שקולה כנגד כל המצות, ופנימיות התורה הנקראת בזהר הק' נשמתא דאורייתא ה"ה הנשמה והחיות גם של לימוד נגלה דתורה, ומה שכותב שלא זכה לזה, הנה אין זה ענין של זכות אלא כפסק רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין, ולאידך גיסא יגעת ולא מצאת ג"כ אל תאמין. מובן אשר השאור שבעיסה מעכב אצל כאו"א, ובמילא קרוב לודאי שכאן ג"כ הסיבה בהנ"ל, והרי בכגון דא נאמר לא יהי' בך אל זר כו' זה יצה"ר (שבת ק"ה ע"ב), והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.
בברכה לחג פסח כשר ושמח,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר