ב"ה, ח' ניסן, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
מר בן ציון שי' המכונה דר. דינור
שלום וברכה!
מכתבו נתקבל, וזה עתה נתקבל גם ספרו "במפנה הדורות", ות"ח על תשורתו זו. ובטח, בהמשך לשיחתנו, ינעם לי לקבל גם שאר הענינים המודפסים שלו, ובפרט "ישראל בגולה" ועוד, ות"ח למפרע.
עדיין לא היתה לי שעת הכושר לעיין בספרו הנ"ל, אבל איני רוצה לעכב מכתבי, כיון שחג המצות, זמן חירותנו, ממשמש ובא, והנני רוצה להביע לו ברכתי לחירות - חירות אמתית, חירות מדאגות ברוח ומדאגות בגשם, חירות ממצרים וגבולים ומכל דבר המעכב בחיי היהודי השלם.
ולמותר להעיר, ובפרט לדכוותי', אשר חירות גופנית לא רק שאינה תכלית בפני עצמה ואינה אלא הכשרה לחירות הנפש (וכלשון הכתוב - בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה), אלא שגם לא תתכן חירות כפשוטה אלא אם כן קשורה היא בחירות הנפש, ולא תתכן חירות הנפש, וכל' החסידות אפילו חירות הנפש הבהמית, אלא אם כן קשורה היא בחירות הנפש האלקית.
כי במלחמת היצרים, הרי לעולם לא יקבל הרוח מרות החומר ולא יהי' כפוף לו אלא לשעה ולא ישלים אתו בלבב שלם, מה שאין כן כשהרוח מתגבר על החומר ומנצחו נצחון גמור, היינו לא רק מתוך הכרח אלא גם מתוך הכרה שכן צריך להיות שהחומר יהי' כפוף ובטל להרוח, אז דוקא שורר השלום בעולם קטן זה האדם, כיון שהחומר יכול להתברר ולהבהר ולהיות מרכבה להרוח ולא להיפך. אמנם הדרך לזה ראשיתה בקבלת עול אבל אחריתה סיפוק נפשי וחירות אמתית, וכל' תורת החסידות הנפש האלקית תמיד היא באמנה אתו, ועל ידי עבודה שהתחלתה בקבלת עול יגיע האדם מאתכפיא לאתהפכא, שהרע לא רק כפוף לטוב אלא נהפך לטוב שזהו תכליתו האמתית של האדם.
ואסיים בברכה המסורתית, בברכת חג הפסח כשר ושמח.
החלק השני של האגרת נשלח לכמה.