ב"ה, י"ג אייר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
נעם לי לקבל מכתבו מערב חג הפסח - במצב רוח טוב בהרבה יותר מאשר במכתביו הקודמים. ויה"ר מהשי"ת שלא רק שישאר במצב רוח כזה, אלא אדרבה עוד יוסיף בבטחונו בהשי"ת, ובמילא במנוחת הנפש ובשמחה, שעי"ז יתוסף גם המרץ בעבודתו בקדש.
בודאי אקבל ימים אלו ידיעות מפעולת הרישום, וההשקפות לשנת לימודים הבע"ל.
מ"ש שמרגיש הוא שבמקצוע ההוראה עדיין חלוש הוא, הרי מקרא ישן נושן הוא, ומדבר בכאו"א ממין האדם, אשר עיר פרא אדם יולד, וממילא מובן שאך צעד אחר צעד הולכים בדרך ובמסילה העולה בית א-ל, להיות אדם הממלא את תפקידו לשמש את קונו בכל כחותיו ובכל יכולתו. וכיון שהמטרה היא התאחדות במהות ועצמות א"ס ב"ה ה"ז מובן שגם הדרך אין סופית היא. וכמו שכל אחד מבני ובנות ישראל כבר צעד לפנים מהנקודה הראשונה שבדרכו - הרי, מצד השני, עדיין אפשר לו להשתלם עוד יותר ויותר. וע"פ מרז"ל רגלי החיות כנגד כולם, וכמבואר בתניא סוף פרק י"ג, הנה כל המעלות ומדריגות שלמטה - הם כאין לגבי מעלת ומדריגת - היינו לגבי הנקודה - שיבוא אלי' לאחר שישתלם עוד מעט ועוד מעט להגיע לשלימות, שלכן מתאים לזה גם אופן הסייעתא דשמיא - שהיא ג"כ באופן כזה, וכמבואר באגה"ק סי' י"ד, אשר בכל יום ויום נמשכין מוחין עליונים מבחינה עליונה יותר שלא הי' מאיר עדיין מעולם עיי"ש, וכמו שהוא בכללות ובדברים עיקרים כן הוא גם בכל מקצוע וענין. ובמילא הרגש הנ"ל צריך לעורר תוספת כח ויגיעה ובמילא תהי' גם תוספת בההצלחה ובה'מצאת'.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל, ולבשו"ט גם בעניניהם הפרטים שלו ושל כב"ב שיחיו.