ב"ה, י"ט סיון, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר סעדי' שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ג סיון, הנה יה"ר שיתרבה גבולו בתלמידים בכמות, ובמילא גם באיכות, יהי' בנקל יותר הריבוי, וכמובן מהכלל שמאלף למקרא נכנסים מאה למשנה וכו'. ולפלא קצת שאין הריבוי כבר, כיון שכתב שכמה תלמידים נשלחו להם מקסבלנקה. ואחכה לבשו"ט.
ב) מ"ש בענין המקוה. הנה אף שמלה אחת אינה מבוררת בכתבו, אבל כנראה הכוונה שהמים מהמקוה יוצאים ונסתמים ע"י מגופה של ברזל, שסותמת חור בקרקע המקוה. ונבהלתי לקרות זה, ואולי לא זהו הפירוש. וכבר צווחו על ההיתר דנעשה מלכתחלה ע"מ לקובעו כו' וכו'. ובטח יש אצלו העתק המכתב מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שלא רצה סתימת חור אפילו בגומי (קאַוּטשוק) מפני הי"א דמקבל טומאה, וייעץ לעשות בכמה מקומות סתימה בפשוטי כלי עץ שנעשה חלק ביותר. וכיון שבין עץ ואבן קשה לצמצם ולהַדק, הנה העצה לזה שקרן הרצפה עושים חלק ממנו של עץ ובתוכה חור הנסתם ע"י מגופה של עץ, והידוק עץ בעץ קל יותר, אבל מה שטוב עוד יותר, וכן נהגו בכל מקום שידי מגעת - היינו שלא יהי' בכלל חור בהרצפה, ויוציאו המים ע"י פּומפּ (נאַסאָס), וטוב יותר על ידי נאסאס הנקרא סיִפאָן, וידוע לעוסקים בכגון דא.
מוסג"פ המענה ל... ואל בינתו אשען להסבירו הסברה נוספת אם זקוק לזה. וכנראה גם ממכתב כת"ר - כדאי שיסע, אחרי הכנה מתאימה, ללמוד בברונא.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,
מ. שניאורסאהן