ב"ה, י"ט סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו ממוצש"ק, בו כותב שמסתפק מצד ההלכה אם מותר לשנות נוסח התפלה לנוסח אר"י, וכנראה כוונתו נוסח אשכנז לנוסח אר"י.
והנה מעשה רב אשר אלפים ורבבות מבני ישראל בדורות הראשונים של תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו החליפו נוסח תפלתם באופן כזה, והנמוקים ע"פ הלכה ימצא בשו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן י"א ובשו"ת פרי השדה חלק ב', והמסקנא אשר מותר לשנות לספרד ואר"י ולא להיפך, ומובאים שם המקומות אשר שקו"ט בזה, ובד"א אשר השינוי יהי' ע"מ להתפלל מכאן ולהבא בקביעות בו אבל לא באקראי.
ב) בשאלתו סדר ואופן לימוד תורת החסידות, הנה מובן שזה תלוי בתכונת נפש הלומד כשרונותיו ונטיותיו, ולכן יפרש שיחתו לפני זקני אנ"ש הנמצאים בירושלים עיה"ק ת"ו, והם יורוהו, ובכלל הרי יש להתחיל בתניא חלק ג' אח"כ חלק ב' ואח"כ חלק א', דרושים מסוימים בספר דרך מצותיך ועוד.
והעיקר והיסוד בכל הנ"ל הוא כמו בכללות קבלת התורה הקדמת נעשה לנשמע, אפילו בלימוד התורה עצמה, כוונתי שאף שישנם ענינים שאינם מובנים או שגם מוקשים לו, בכל זה, לומדים בבטחון גמור שלאחר זמן יזכה גם הוא להבנה והשגה, וה"ה גם בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה, נשמתא דאורייתא בלשון הזהר, ועוד ביתר שאת וביתר עז, כיון שבזמננו אלה היצה"ר מנגד ביותר דוקא ללימוד פנימיות התורה, וכמבואר בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.
בטח נזהר בטבילת עזרא ושומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, והשי"ת יצליחו.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר