ב"ה, י"ח תשרי, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה יהודא יוחנן שי'[1]
שלום וברכה!
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה סו"ס נתקבל מכתבו, וגם בו אינו כותב מהתעסקותו בכלל ומשיעוריו בתורת הנגלה והחסידות בפרט - נוסף על שלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא הידועים, ובטח ימלא בהזדמנות הבאה.
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל. ובודאי למותר לעוררו ואת זוגתו - שיחיו ע"ד ההשתדלות אצל כל אלו שמזכיר במכתבו וזקוקים לזה לקרב לבם יותר ויותר לאבינו שבשמים ללימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' כדבעי, ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. ובטח יודעים או שיודיעם מתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', ויהי רצון שגם בזה יצליח.
מה שכותב אודות האברך ... צריך הי' להסבירו, אשר עליו לנצל כל יכולתו וכל מרצו וכל כשרונותיו להפיץ היהדות בהסביבה בה נמצא עתה. ויהדות פירושה לא רק אמונה שבלב בלבד אלא במילואה, וכמ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם. ואף שכל התחלות קשות, הנה כיון שמרצונו הטוב בחר להכנס לסביבה זו, הרי ע"י בחירה זו עצמה לקח על עצמו האחריות לעבוד בכל כחו למילוי תפקיד האמור לעיל, ויה"ר שיצליח.
כהצעתו מוסג"פ מכתב להאברך ... שי', ואם נצרך לעוד הסברה - בטח ימצא האותיות המתאימות.
בברכה להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות, ושיהי' ביתם בית חסידותי באמת ומתוך הרחבה ובריאות הנכונה.
בברכת החג.
מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו על החתום, והנני חותם בשמו,
המזכיר