ב"ה, י"ט מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.
האברך שלום ליב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו אשר כבר נמצא ברבנות הצבאית, ומתאר תפקידו ואשר איננו במקום אחד כי משנה מקומו וכו'. - ובודאי למותר לעוררו על גודל הענין דהשגחה שיהיו המאכלים כשרים כדין וכדת. ובפרט שנוסף על היותו אחת ממצות העיקריות, הנה מבואר אשר מאכלים בלתי כשרים ח"ו מטמטמים הלב והמוח, ובמילא מפחיתים כשרון האדם ויכולתו לקלוט עניני תורה ומצוה ואפילו מצות שהשכל האנושי מודה עליהם, וכנרמז עד"ז ג"כ בתניא ר"פ ח', ובטח יכול לנצל תפקיד זה לבאר ג"כ לאלו שנפגש עמהם גודל הענין דזהירות במאכלים כשרים דוקא.
ובכל זה, הנה מובן ג"כ שאין להסתפק בתפקידו הרשמי הנ"ל, אלא שעליו לנצל מה שבא במגע ומשא עם כמה אברכים שאפשר הוא היחידי שיקבלו דבריו בהנוגע ליהדות, ולכן עליו לעוררם על צור מחצבתם בני אברהם יצחק ויעקב ולבארם ולהסבירם אשר מבלי הבט על מעמדם ומצבם דעד עתה, הנה בשעתא חדא וברגעא חדא מחוייבים הם וזכותם הוא להיות בני ישראל כשרים בחייהם היום יומים ובמלוא מובן המ[ל]ה, ובודאי ימצא במאמרי חסידות ובשיחות הק' כמה ענינים ואותיות שיעזרו לו בהסברת הנ"ל. וכבר מובטחים אנו שהתעסקות חסידים בענינים אלו מבורכת בהצלחה, אלא שצריך להיות מתאים למרז"ל דברים היוצאים מן הלב.
ויה"ר שיעשה בכל הנ"ל ככל יכולתו, וזה יוסיף ג"כ בברכת השי"ת והצלחתו בנוגע אליו כלאיש פרטי שיקוים מ"ש ומבשרך לא תתעלם ללכת מחיל אל חיל בלימוד התורה ובקיום מצותי' בהידור.
בברכה ובפ"ש חבריו שיחיו שירצו לקיים, ואז יצליחו לקיים ציווי הבורא עולם, והי' מחנך קדוש שאז ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך וגו' (דברים כ"ג ט"ו).