ב"ה, י"ג ניסן, תשי"ז
ברוקלין.
האברך שלום ליב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ט אד"ש והקודמיו.
במה שכותב אודות הקישוים בהשגת תפילין[2] (לכאורה, צריך עיון מפני מה אינו מזכיר גם הוצאות בדיקת תפילין, עכ"פ כשאין ברור סדר השתלשלות התפילין קודם שבאים לידו, ו) יכול הוא להודיע לצעירי אגו"ח, אשר כל זוג תפילין שימציאו הם לידו, הנה, בל"נ, אעורר אנ"ש שימציאו לו זוג שני, זאת אומרת שאותה הטרחה והכסף שמשלמים בעד זוג' התפילין ישיגו בפועל שתי זוגות. ויודיעני מזמן לזמן התוצאות בזה, ואז אעורר להמציא לו המגיע מחלק המגבית המיוחדת.
דרך אגב, כאן נוהגין לקחת התפילין הנמצאים בבתי הכנסיות, כיון שאין להם דורשים, וברובם נאסף ממה שהיורשים מביאים התפילין של הנפטרים ומניחים אותם בבית הכנסת, ולאחר הבדיקה יש להשתמש בהם כמובן.
ב) במ"ש מה יענה על הטענה שיש אומרים שמותר להדליק אש בשבת, ואשר האיסור הוא דוקא כשצריך שפשוף אבן באבן וכנהוג בין השבטים הפראים, משא"כ אופן הדלקת אור דזמננו, אינו קשור בכל טרחה.
ומובן שהסברה העיקרית היא שכותב במכתבו, שעלינו לקיים מצות הבורא מבלי לשאול להטעם שבהם, ובפרט שמובן אפילו בשכל הפשוט, שאי אפשר לשכל נברא שיבין ויתפוס את שכל הבורא, כיון שאין ערך לנברא לגבי הבורא, ובמכל שכן וקל וחומר: ומה ילד קטן המתחיל ללמוד אל"ף בי"ת, כל אחד ואחד פשוט בעיניו שאי אפשר שילד זה יבין סוגיא עמוקה בש"ס וסברות הראשונים בזה אף שכולם נכנסים בסוג בני אדם שיש להם נפש השכלית, ולא עוד אלא שיודעים אנו שכשיגדל הילד ויקיים בעצמו הלימוד ביגיעה, עליו נאמר יגעת ומצאת, זאת אומרת שבכח שכל הילד לתפוס גם הסברא עמוקה אשר בש"ס, אלא שעדיין לא הובא זה בפועל, על אחת כמה וכמה בענינים שבבורא לגבי ענינים שבנברא, שאי אפשר שיודמו זה לזה כיון שזהו בורא וזה נברא. והטעמים הנמצאים בתורה, הם מבארים רק חלק קטן מעניני ושרשי המצוה, שלכן כמה וכמה טעמים ופנים לכל ענין ומצוה שבתורה.
בכל זה גם על פי שכל אין מקום כלל לסברא וקושיא האמורה, הן מצד המציאות והן מצד השכל.
ג) מצד המציאות: - בעת מתן תורה, ז.א. ביציאת בני ישראל מארץ מצרים, ידוע בכל ספרי דברי הימים, אשר התרבות וענינים הטכנים בארץ מצרים היתה במדה די גדולה, ולא עוד אלא שישנם כמה פרטים וענינים (באופן טלטול משאות, בנין, הרכבת צבעים ועוד) שאפילו עתה אינם יודעים איך לעשות זה ואיך עשו זה בימים ההם. ובפרט הבערת אש אצל המצרים - לא היתה באופן שפשוף אבן באבן כי אם בכמה אופנים קלים יותר. וברובא דרובא היו מדליקין אש מאש, כמסופר בדברי הימים לארץ מצרים וסביבותי' בימים ההם. ובפרט בבתי החרטומים דמצרים, ששמשו גם כן מקום לימוד החכמות הידועות בעת ההיא, אשר כנ"ל בכמה פרטים, ובזה גם אופן הדלקת אש (שבזה היו קשורות כמה עבודות לעבודה זרה אז) עמד ברמה הכי גדולה, ז.א. בטרחה מועטה ביותר.
ד) מצד השכל: - שמירת שבת על פי פשוטו של מקרא הוא, על שם שששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת, ופשוט לכל בעל שכל אשר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, וממעשה מלאכת ששת ימי בראשית מאופן מלאכה זו, ז.א. שאינה קשורה בטרחה כלל, שבת ביום השביעי, ובדוגמא זו נצטוו גם בני ישראל.
ה) בכלל בטענות כמו הנ"ל, שהטענה גופא מוכיחה אשר מאמין הטוען שהתורה ניתנה מבורא העולם, אלא שרוצה הוא לחפש לפרש כוונת הבורא וציווי של חלו אלא בתנאים שונים מתאימים ובתקופות מסוימות, טענה זו עצמה זיופה מוכח מתוכה, אשר כיון שהתורה ניתנה מבורא העולם לטובת האדם, וכהנוסח כי הם חיינו ואורך ימינו, ז.א. לטובת האדם [וגם זה מוכרח הוא, כיון שהמאמין בהבורא, הוא מאמין שהבוראה טוב וישר ולכן מחוייבים לקיים ציוויו] הרי זה שולל את האפשריות שתנתן התורה באופן המטעה, ח"ו, את האדם והנותן מקום לספק עיקרי, ז.א. שהכוונה לא היתה אלא לתקופה מסוימה, וכשישתנה הזמן ישתנה הציווי, ובכל זה כתב נותן התורה היפך הנ"ל [וכמוכח מכמה כתובים שציוויי התורה הם "כימי השמים על הארץ" וגם בזמן הגלות ועד שיבוא גואלנו המשיח שכל ענינים אלו נזכרים כמה פעמים בתורה], ואין אף מאמר אחד מפרש שקודם לזה ישתנה ח"ו הציווי של התורה, ופשיטא שאין כל פירוש באיזה כיוון יהי' השינוים ובאיזה אופן.
כבקשתו אזכירו להמצטרך לו ובהענינים אודותם כותב על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שינצל הימים דביני ובינו ככל הדרוש להפצת המעינות בהסביבה בה נמצא, ובאופן שגם המקבלים שלו יעשו טופח על מנת להטפיח בהסביבה בה ימצאו גם לאחר זמן.
בברכת חג הפסח כשר ושמח,
מ. שניאורסאהן
Traslation
With the help of Hashem,
13 Nissan, 5717
Brooklyn
To the young man, Shalom Leib, sheyichye
Greetings and blessings!
In response to your letter from the 29th of Adar II and the previous ones:
Regarding what you wrote about the difficulties in obtaining tefillin (it seems questionable why you do not also mention the cost of checking the tefillin, especially when the history and chain of ownership of the tefillin is unclear before they come into your possession), you may inform Tzeirei Agudas Chabad that for every pair of tefillin they provide to you, I will, G-d willing, encourage Anash to supply you with a second pair. This means that for the same effort and expense you spend for one pair of tefillin, you will actually receive two pairs. Please inform me from time to time of the results, and then I will prompt the allocation to you from the special fundraising fund.
Incidentally, the custom here is to take tefillin found in synagogues, since they are often unclaimed. In most cases, they are collected from what heirs bring from deceased relatives and leave in the synagogue. After checking them, of course, they can be used.
b) Regarding what you wrote about how to respond to the claim of those who say that it is permitted to light a fire on Shabbos, and that the prohibition only applies to when one must strike stone against stone—as was the practice among primitive tribes—but that the modern method of lighting is not laborious and therefore not included in the prohibition:
It is clear that the main reasoning is what you wrote in your letter: that we must fulfill the commandments of the Creator without asking for the reason behind them. Especially since, even with simple logic, it is understood that it is impossible for the intellect of a created being to comprehend and grasp the intellect of the Creator. For there is no comparison between a created being and the Creator. And all the more so: Just as no one would expect a young child, just beginning to learn the alphabet, to understand a deep Talmudic discussion with the reasoning of the early commentators—even though they all belong to the same category of human beings who possess an intellectual soul—and we even know that when the child grows and studies diligently, he may indeed grasp such reasoning (as it is said, "You have toiled and found [understanding]")—all the more so in matters between the Creator and the created, which cannot be compared at all, as one is the Creator and the other is created.
The reasons given in the Torah only explain a small portion of the depth and root of the commandments, which is why there are many reasons and explanations for each concept and commandment in the Torah.
Thus, even logically, there is no room at all for the above-mentioned claim or question—neither from the standpoint of reality nor from that of reason:
c) From the standpoint of reality:
At the time of the Giving of the Torah, i.e., when the Jewish people left Egypt, it is known from many historical sources that the culture and technological knowledge in Egypt was quite advanced. Moreover, there are many details (such as transportation, construction, mixing of dyes, and more) which even today are not fully understood—how they were done back then. Specifically regarding fire-lighting in Egypt—it was not done by striking stones together, but in easier ways. In most cases, fire was lit from another existing fire, as is recorded in historical accounts of Egypt and the surrounding areas of that time. Especially in the houses of the Egyptian magicians, which also served as centers for studying the sciences known in those days—many of which, as mentioned, were quite advanced. This included also the methods of fire-lighting (which were often connected to idolatrous practices). These methods involved very little effort.
d) From the standpoint of reason:
The observance of Shabbos, according to the simple reading of the Torah, is because Hashem created the heavens and the earth in six days and rested on the seventh day. It is obvious to any thinking person that Hashem did not create the world through labor or exertion. Thus, the work of the six days of creation was also not laborious, and nevertheless, Hashem "rested" on the seventh day. In this manner, we were commanded to emulate that rest on Shabbos.
e) In general, arguments like the one mentioned above actually prove that the person making the argument does, in fact, believe the Torah was given by the Creator of the world. However, they try to interpret the Creator's intent and command as if it only applied under different circumstances or during specific time periods. But this argument is inherently self-contradictory. Since the Torah was given by the Creator of the world for the benefit of man, as the text says, "for they are our life and the length of our days", meaning for man’s own good—and since one who believes in the Creator believes that He is good and upright—it follows necessarily that we must fulfill His commandments.
This completely rules out the possibility that the Torah would be given in a manner that could deceive people, Heaven forbid, or leave fundamental doubts about whether its commandments are time-bound or conditional. Yet the Torah explicitly states the opposite. It is evident from many verses that the Torah’s commandments are meant to be kept “as long as the heavens are over the earth,” even during exile, and until the arrival of our Redeemer, Mashiach—events that are referenced many times in the Torah. Nowhere is it written, even once, that the commandments will be changed, Heaven forbid, prior to that. And it certainly does not specify any direction for how such changes might occur or in what manner.
As per your request, I will mention you and your matters—those about which you wrote—at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe, of righteous memory.
May it be Hashem’s will that you make use of these days between now and then to spread the wellsprings (of Chassidus) in your surroundings in a manner that even those who receive from you will themselves become “moist enough to moisten others”, influencing their own surroundings even in the future.
With blessings for a kosher and joyous Pesach,
M. Schneerson