ב"ה, כ"ג מ"ח, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ט מ"ח, שעורר תמי' בקריאתי בו שהוא בקפידא על כו'[1], אשר אף שאמרו רז"ל שכהנים קפדנים הם[2], הנה נוסף על שלא דוקא במרז"ל זה צריך להתחיל העבודה בתור כהן, והרי כמה ענינים ישנם קודם לזה, הנה אפילו בענין זה עצמו למה לנצל קפדנות בנוגע לזולתו, כיון שהאדם קרוב יותר לעצמו[3], ובפרט כשהמדובר הוא לא על הזולת הרחוק אלא דוקא על הזולת שהוא המשלים ועושה מלא טוב היות[4], דוקא טוב.
ואולי זוכר עדיין מה שאמרתי לו בדבר פב"פ אשר ענין דשלום בית נוגע גם לפרנסה, וכדבר משנה סוף עוקצין[5], ובלקו"ת סוף פרשת ברכה[6]. ואם צריכים להשתדל - ע"פ תורה - בענינים הטבעים, שבהם תלוי' פרנסה, עאכו"כ שצריך להשתדל בענינים שעל פי תורה שבהם תלוי' הפרנסה, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, ולא באתי אלא להעיר ולהאיר אשר ענינים כאלו אף שבעיני בני אדם נראים כפעוטים וקטנים הן הם דוקא אבן הבוחן עד כמה פב"פ חסיד, וכמבואר ומובן מכמה שיחות הק'.
ויה"ר שבקרוב ממש יודיע שהתחיל לעבוד ע"ע בכיוון זה, ואז יזכה להודיע ג"כ שרואה הצלחה בעבודה זו.
בברכה לבשר טוב בכל האמור לעיל וגם ע"ד הרחבת הפרנסה.