ב"ה, ז' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה ישראל אהרן שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ג חשון, כבקשתו יזכירו אותו, בתו וזוגתו - שיחיו - כאו"א להמצטרך לו הן בגשמיות והן ברוחניות, ובטח יזכהו השי"ת ויצליחו לבשר טוב מהנעשה אתם.
ובודאי למותר לעוררו על פירוש החסידות במ"ש מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, וכמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שנדפס בהתמים, שבמילא בכל מקום בואו והמצאו עליו לזכור שנשלח לשם מהשגחה עליונה וסו"ס צריך להאיר שם נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ועוד זאת אשר אפילו כשעוזב המקום וחוזר למקומו קבוע, צריך להמשיך בקישור באופן המתאים עם חבריו במקום הקודם ע"מ לחזק בהם ההתעוררות ועוד להגדילה מזמן לזמן. וכיון שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחם, בודאי ניתנו לו מקודם הכחות למלאות תפקידו העיקרי והכי נפשי האמור.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל.