ב"ה, ז' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אהרן אלימלך שי'[1]
שלום וברכה!
זה זמן רב ששמעתי אודות כת"ר, ולכן נעם לי לקבל מכתבו בהמשך למכתב הוו"ח אי"א כו' מו"ה יעקב שי' ווייס, ומוסג"פ העתקת המענה שלי להנ"ל.
ואנצל הזדמנות זו לעוררו, נשען על מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, על אשר במחנו הט' נמצא כמה מהנוער המבקרים במוסדות החינוך אשר שם וכפי הידיעות שבידי ובפרט דאזלינן בתר רובא, נוער זה זקוק לעידוד והרמת רוח ישראל סבא, ואם ימצא מעורר כדבעי ויהיו דברים היוצאין מן הלב, מוכשר הוא להיות כלי קיבול שיכנסו הדברים ללב הנוער ויביאו לשינוי ולפעולות, ואפילו בחיי היום יומי שלהם.
ואם באיזה דורות לפני תקופתנו היתה קס"ד שאפשר לחסן הנוער שיוכל לעמוד בפני הרוחות השונות המנשבות בעולם ע"י שילמוד תורה לחוד, הנה כלפני שני דורות נוכחו לדעת שמוכרח הלימוד בענינים דיראת שמים וחובות הלבבות בכלל בשביל כאו"א, כי לימוד בלעדו רבים חללים הפיל (והלואי שלא היו מנגדים לכתחלה ללימוד דיראת שמים שמאות ואלפים מהנוער דתקופה ההיא לא היו תועים מדרך הישרה, ואין להאריך בדבר המצער).
ואם כלפני דור הי' קס"ד שגם לימוד המוסר מספיק, הנה בא הנסיון וטפח ע"פ האומרים את זה, וכמו שראינו במוחש ובעיני בשר ברוסיא בימי הרדיפות דהבולשביקים והנסיונות שעמדו בפני הצעירים והצעירות ביחוד, שעמדו וניצלו מנחשול איום זה אלו שתורת החסידות ההתלהבות ומס"נ שלה היתה ספוגה בתוכם ע"י חינוך המתאים.
בעונותינו לצערינו נסיונות דור הצעיר לא נתמעט גם בשנים אלו, אף כי נשתנה צורתם, אבל אדרבה שינוי הצורה שאינו נוגע לגוף, ועוד זאת מתחפש בלבוש מצוה ומתחיל ולפעמים גם יונק מענינים דקדושה (וע"ד מרז"ל כל שקר שאין אמת בתחלתו כו') הרי אדרבה עוד מגדילים הנסיונות, והעיקר באיכותם, ובודאי לדווכתי' אך למותר להאריך בתיאור מצב אשר גם בהא"ק ת"ו נורא ומבהיל הוא, ובפרט בהתחשב אשר היא הארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, ואינו דומה בפלטין של מלך וכו'.
המורם מהנ"ל דפשיטא דלא לדרשא קאתינא, אשר עליו הזכות והאחריות לנצל כל יכולתו ואפשריותו להחדיר המאור שבתורה זו תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בכל סביבתו בכלל, ובפרט בהנוער שהם עתידים לבנות בתים בישראל בקרוב, וכל שינוי לטוב שמשפיעים בהם נכפל הוא כמה פעמים ככה מתאים לבני הבית שיבנו ולהמושפעים שלהם.
ובהיותו מגזע רבנו הזקן בעל ההוראה הידועה אשר ואהבת לרעך כמוך ואהבת את ה' אלקיך, חד הוא (וכמרומז ג"כ במאמר רבי עקיבא, ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה*), בודאי יצליח בדרכו זו, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, וכבר ידוע פסק בי"ד של מעלה, אשר בגלל המסירת נפש הלזו - של רבנו הזקן - על תורת החסידות פסקו בבי"ד של מעלה אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.
המחכה לבשו"ט וחותם בכבוד וברכה.
*) יעוין שבת סח, א.