ב"ה, ט' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מועש"ק, בו כותב אודות התחלת תו"ת והלימודים במחנו הט', ויה"ר שיצליחו בענין זה ועי"ז גם בהפצת המעיינות חוצה שהוא מענינים דיומיא אילין, וזכות כל המתעסקים בכגון דא אין די באר.
ומזה מובן ג"כ אשר סיום מכתבו שמה שכתבתי אודות פב"פ שילמוד תורת חב"ד מקוה הוא למסור לו זה לאחר שיבוא מבית החולים, אין נראה בעיני: א) ענין של רפואה צריך להקדים להשתמש בו בכדי למהר הרפואה. ב) ענין של ת"ת בכלל הרי כל יומא ויומא הוא דבר האבוד, כיון שת"ת אין לה תשלומין כי כל רגע ורגע דיו שיפקיע את עצמו. ג) ידוע ורואים גם במוחש דיומא קגרים ומגלגלין זכות ליום זכאי, ולכן בימי כסלו, ובפרט בימים הקרובים דיו"ד וי"ט כסלו, ההצלחה בהפצת המעינות היא גדולה יותר.
בהמשך לזה תמהתי ג"כ קצת בנוסח כתבו בהנוגע לזוגתו הרבנית תחי' שהיא "מבטיחה לעזור בעזה"י" - נוסח פושר וביותר, ובפרט כשמביאין בחשבון צור מחצבתה, ההשפעה שהיתה צריכה לקבל (ובטח גם קבלה) מבעלה חניך תומכי תמימים בענינים אלו וכו' וכו'. אבל כיון שארז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה הרי רצוני לקוות שכל הנ"ל לא ימנע כלל בהמעשה בפועל שיעשה ככל הדרוש להעשות בכדי למעט המניעות ההעלמות וההסתרים.
בודאי ינצלו יום הי"ט כסלו ונר חמישי דחנוכה במיוחד, והשי"ת יצליחם.
בברכת חג הגאולה.