ב"ה, כ"ב כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אברהם דוב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, בו כותב, אשר ביום החמישי העבר התחיל בעבודתו בהיוניאן אוו ארטאדאקס קאנג. בקביעות.
הנה יה"ר שתהי' ההתחלה בשעה טובה ומוצלחת, וכפתגם רבותנו הק' ווי מען שטעלט זיך אוועק אזוי גייט דאס, יצליח גם לאחרי ההתחלה לחזק ע"י עבודתו היהדות ולהפיצה בחוגים היותר רחבים, יהדות לאמיתתה מבלי פשרות, וביחד עם זה ע"י דרכי נועם. וכיון שדורשים את זה מכל אחד מאתנו, ואין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, ודאי הדבר ופשוט שניתנו מראש הכחות למלא התפקיד בפועל ואין הדבר תלוי אלא ברצון האדם.
נוסף במיוחד בהנוגע אליו, תלמיד ישיבת תומכי תמימים, אשר רבותנו הנשיאים נתנו להם שם התואר תמים, שבמשך הזמן צריך להעשות גם שם העצם שלהם, שעליו להתבונן במוסר השכל, מסיפור זקני החסידים אודות הרה"ג הרה"ח הרה"צ ר' הלל מפאריטש, שביאר סיבת החומרות שלו והזהירות שלו ביותר וביותר במצות שכוונתו בכל זה הוא כדי עס זאל זיך בעסער אפּלייגין א ווארט חסידות.
ובהנוגע לכאו"א מהתמימים הוא שכל עניניהם צריכים להיות בכדי צו ווערען נאך נעהנטער צו חסידות, ושיצדיק באורח חייו אפילו היום יומים יותר ויותר את שם תמים הנקרא עליו, וגם בזה צודק הפתגם: אין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה למילוי משאלות לבבו לטובה כסיומו במכתבו לראות רוב נחת חסידותי וירוו זה, הוא וזוגתו הרבנית שיחיו, לא רק מילידיהם שיחיו, אלא גם מעצמם.
ובברכה לבשו"ט בכל האמור, ולניצול ימי החנוכה במילואם בהנוגע לנר אור ומאור, וכמבואר הענינים בדרושי חנוכה בדא"ח.
במש"כ ע"ד מ"מ בהנוגע לגיהנם וג"ע - עיין מפתחות שבסו"ס תו"א, דרמ"צ וס' המאמרים שבהוצאת קה"ת.