ב"ה, כ"ט כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מנר השלישי.
ת"ח על כתבו אודות התועדות די"ט כסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, אף כי בקיצור, ובודאי הנה לא רק שנשאר רושם על כל הבע"ב כלשונו במכתבו אלא שהרושם יבוא בפועל בענינים של תורה ומצות בכלל ובענינים של תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בפרט, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, אלא שמזמן לזמן צריכים לחדש (אפּפרישען) ההתועדות, על ידי שמזכירים איזה ענינים מהמדובר בעת ההתועדות, ובדברים היוצאין מן הלב, ובודאי בהתבוננות הדרושה ימצא אופנים המתאימים איך להביא את זה בפועל.
ובפרט שהתחילה ההתעוררות ביום ר"ה לחסידות ודרכי החסידות, וכבר ידוע הדיוק בלשון ראש השנה (ולא תחלת השנה), כי כמו שהראש כולל בתוכו חיות כל האברים וממנו החיות נמשך, עד"ז הוא בהנוגע לראש השנה בכלל ולר"ה דחסידות ביחוד בנוגע לשאר ימות השנה, ויה"ר שחפץ ד' בידו יצליח גם בהאמור לעיל, היינו להיות מוסיפין והולכין ומעלין בקדש במשך ימות השנה בכל אותם הענינים שנדברו בעת ההתועדות.
בברכה ופ"ש כל המתועדים, הם ובני ביתם שיחיו יעמדו על הברכה.
נ.ב.
נעם לי לקרות במכתבו שלמד בע"פ חמשה פרקים משער היחוד והאמונה, ויעוין בלקו"ת קדושים ד"ה והדרת פני זקן אשר עי"ז התורה הק' ובעל השמועה הוא רבנו הזקן חקוקים תמיד במוח הזכרון, יעו"ש.