[כ"ה טבת, תשט"ז]
במענה על מכתבו ממוצש"ק ויחי והקודם לו, וממהר הנני לענות עליו מבלי לחכות על התור, מפני דחיפת הדבר,
בו שואל אשר אפשר שיבקשו ממנו לעבוד גם בבית ספר החקלאי, והראי' שפנו אליו עכשיו שיסע למחנה עליית הנוער כדי לבחור משם תלמידים מתאימים עבור בי"ס חקלאי, וחושש שלא יהי' על ידי זה גרעון בעבודתו בבי"ס למלאכה.
והנה הנסיעה בשביל בחירת תלמידים מתאימים, כיון שאינו אלא ענין חד-פעמי דיום ויומים ונוגע במאד שיהיו התלמידים מתאימים כמובן - אם ההנהלה מוצאת אותו מתאים לזה מובן שיש למלאות בקשתם.
בהנוגע לעבודה קבועה במוסד החקלאי, הנה כיון שעדיין אינו ידוע אם יציעו לו הנ"ל ועאכו"כ שאין ידוע פרטים, הרי אם תבוא הצעה זו - בודאי יוכלו להתדבר ביניהם איך לסדר העבודה באופן שלא יהי' כל היזק. והרי גם הנהלת הישיבה מעונינת בתועלת ביה"ס למלאכה. ואפשר שמוסד החקלאי, בהיותו מוסד חדש, דורש השתדלות מיוחדה מאשר ביה"ס למלאכה שכבר נכנסו הדברים במסלול, ואפשר שיומשכו כדבעי גם על ידי קטן הימנו ובפרט כשתהי' אימתו עליו (כיון שיוכל להכנס לשם לפרקים וזמנים הדרושים - לאיזה רגעים עכ"פ). ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נותנה לו האפשריות להשתתף ביסוד מוסדות חינוך כשרים ברוח חב"ד ובמגמה שהתווה בשבילם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
גודל קורת רוח גרם לי מכתבו הראשון, בו כותב אשר נראה שינוי לטוב בהתלמידים, ובודאי מאז - ניכר שינוי והתקדמות לטוב נוסף על שינוי הנ"ל. ולפלא שאין כותב עד"ז...