ב"ה, ג' שבט, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה מאיר שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מי"א טבת עם המוסגר בו. ובמה שמפרש דברי במכתבי אליו[2], אשר דבורים שאין מביאים לידי פועל במעשה, ה"ז בגדר דב"ט, כיון שלא נתגשמו מטרתם. - כנראה שלא ביארתי דברי כדי צרכם, כי לא היתה בזה כוונתי ח"ו אליו, אלא על השיחות במשך ההתועדות כאן. והנפק"מ בזה פשוטה, כי הרי כשהוא ממלא בקשתי לדבר דברי התעוררות וכיו"ב ובדברים היוצאים מן הלב הנה מבלי להביט על הפעולות שבאים ע"י דברים אלו, ה"ז ע"ד המבואר בברכת בדיקת חמץ, שאפילו לא מצא חמץ, ברכתו רצוי', כי המצוה היא לבדוק, ועד"ז הוא גם במצות הוכח תוכיח, וכמובן גם מפלוגתת רז"ל בזה אם הוא עד כדי הכאה וכו' אף שפשיטא אפילו לא הגיע עד כדי הכאה אין התוכחה פועלת ובכל זה המצוה במקומה עומדת, משא"כ בשיחתי הבאה מצד עצמה.
ותקותי ששורותי אלו המעטות בכמות תפעלנה פעולותיהן ותביאנה להמטרה שיוסיף אומץ בתעמולתו ובפרט שידועים דברי נשיאנו הק', חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם...
בברכת הצלחה בעבודתו בכל האמור.