ב"ה, כ' שבט, תשט"ז
ברוקלין.
חברה גמילות חסדים שומרי שבת
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה על ההודעה מאסיפה השנתית של החברה ביום ראשון, הבע"ל.
הנה יהי רצון שיהי' כינוסם בהצלחה, הצלחה בגשמיות והצלחה ברוחניות, היינו שפעולתם בגמ"ח כפשוטה, נוסף על גודל הענין מצד עצמו, תביא גם כן לגמילות חסדים ברוחניות,
וכמעשה אבות, שהם סימן לבנים, וביחוד אברהם אבינו אשר ענינו - גמילות חסדים, אשר סוף פעולתו עם המקבל ממנו ותכליתה, היתה ההכרזה: אמרו ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו,
על דרך זה יהי' גם בהנוגע לפעולת החברה.
ועוד זאת, אשר לא רק המקבלים, אלא כל הרואה ואפילו השומע - שומרי שבת והם גומלי חסדים, יבינו ויתרשמו מן קישור שני הענינים.
ובפרט, אשר גם קשר מיוחד ביניהם, כי שמירת השבת מעידה וקובעת ענין "חידוש העולם, שהוא חבל המושכת כל יסודי הדת, ברצון הפשוט" (ספר החינוך בפרשתנו), היינו* בחסדו חסד חנם, ועל האדם שנברא בצלם ודמות ונצטוה לדבקה בו, להדבק בדרכיו - לגמול חסד, ובפרט אשר הדת מימינו ניתנה למו (ראה ג"כ תניא ס"פ דל"ת. תו"א צה, ב שמסיים: כלומר שנמשך מימינו (גם) אש דת. ושכרו - בתו"א לב, ע"ב בתחלתו).
וכמו שנאמר באדם העליון כביכול, והוכן בחסד כסאו, הרי גדול ענין גמילות חסדים דאדם התחתון, להשפיע לו ולכל בני ביתו שי' המצטרך להם בגשמיות וברוחניות.
בברכת הצלחה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
כמנהגי - אבל, בל"נ - מצורף בזה המחאה, השתתפותי בקרן גמ"ח שומרי שבת הנ"ל.
*) להעיר מאגה"ק סי' טו"ב.