ב"ה, כ"ח שבט, תשט"ז
ברוקלין.
הנהלת ישיבת תומכי תמימים
הנהלת בית ספר למלאכה
ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה על מכתביהם מכ' שבט (ב' מכ') וכ"א שבט עם המוסגר בהם. כן נתקבלה המפה משטח הכפר.
א) בהנוגע למקום עמידת בניני הישיבה, כבר כתבתי שצריך להיות בריחוק מקום האפשרי מבתי ספר למלאכה. אבל מובן גם כן שאי אפשר להעמידם במקום שחוששים בו להצפה. וכשיטתי בשאר הענינים, יש לתכנן הבנינים והשטחים באופן שיהי' מקום להתפשטות יותר אח"כ.
ב) בהנוגע לשדרי"ם, הרי ג"כ כבר עניתי שזהו על ההנהלה לבחור, ומתאים לכשרונותיהם ועניניהם...
ג) במ"ש אודות הדרישה להביא בבי"ס למלאכה - ראדיא פאטעפאָן וכו', הנה מובן שאם הדברים באים בדרישה ובתביעה, מופרכים הם, אפילו את"ל שהענין מצ"ע אין בו חשש כ"כ. וכיון, שלאידך גיסא, צריך להשתדל שיהי' מספר הכי גדול של תלמידים מתאימים, ודרישה הנ"ל אפשר שמקורה בהעדר ענין מענין את התלמידים בזמני החופש מהלימודים, יש להשתדל ככל האפשרי למלאות חופש זה בענינים דקדושה, אבל מענינים ג"כ את נפש הבהמית, ולהחליש עי"ז תביעה הנ"ל. ואתאפק לא אוכל להביע תמיהתי על הספק שלהם, כי אם ירשו הנ"ל בבי"ס חקלאי, מאיזה טעם יאסרו הדבר בבי"ס לנגרות, ובמילא גם בתו"ת דלוד? ואם היו מתענינים בעריכות שיחות והתועדות עם התלמידים, בהתאם לידיעותיהם וכשרונותיהם, בודאי שהיתה שאלה זו סרה מסדר היום בדרך ממילא.
ד) במ"ש במכתבם מכ"א שבט אודות השמועה.
פשוט שעל אלו מאנ"ש שהגישו תביעות וצו על תנאי - להיתר יציאה וכיו"ב, לבטל תומ"י תביעות אלו וצו על תנאי. שאף שיש מקום להשתדל באופן ידידותי ובדרכי נועם בזה, אבל לא בדרכים היפך השכל הבריא הנ"ל. ובמילא גם להשתדל שהשמועה תתבדה. ומדת החסד והקירוב תבטל - כלשון התקו"ז - את הדין דאיהו גבורה כו'. וגם בזה פלא אשר בענינים פשוטים כאלו צריכים להתעוררות מעבר לים.
בהנוגע לתלמידים בשביל בית הספר לחקלאות - כבר כתבתי שצריך להוסיף בהם ככל האפשרי, ובפרט שבל ימלט שאחדים מאלו שיתקבלו יעזבו את המוסד מפני הקושי בהתרגלות לסדריו, וכרגיל בכל מוסד ומוסד.
בברכת הצלחה ולבשו"ט.
מ. שניאורסאהן