ב"ה, ב' אדר, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
...לצערי מוכרח הנני עוה"פ לתמי' במחילה בהנוגע להמעשה שקרה[1] ... והוא:
במענה לשאלתי לתכנית ואופן סידור כנוס תלמידים-ות הרשת ביום ההילולא ... ענו לי, לתמהוני הכי גדול, שאף שהתלמידים הנה תיכף לבואם הכניסום למחסן והתועדו אתם וכו', הנה התלמידות הסתובבו ממקום למקום משך כמה שעות, ובמילא הרי לא לבד שלא ניצלו הזמן לפעול עליהן ולקרבן יותר ליהדות לתורה ומצותי', אלא אדרבה נשאר רושם בלתי רצוי, וד"ל.
ולשאלתי איך לא הכינו מקום מתאים בשבילן מראש, ענו לי שהקס"ד הי' שיתאספו בבית הכנסת, אלא שלפתע פתאום קמו אחדים בקול צעקה ותרועה שבשום אופן לא יניחו להתלמידות להתאסף שם מטעמי ... יראת שמים! ומטובו לברר בתור מרא דאתרא אצל הנ"ל א) איפוא נמצא מקור בנגלה או בחסידות להנהגה מבהילה זו. ב) מאין יש להם "כתפים רחבים" - ברייטע פלייצעס - לבטל מאה תלמידות מלשמוע דברי התעוררות ויראת שמים, כיון שאין הם רבנים מורי הוראה בישראל. ואין להם אלא להציע טענותיהם ולהניח הפס"ד להרב שבמקום. ג) הרי ידע אינש בנפשי' מצבו ביראת שמים, שלא תמיד בשוה הוא, והאומנם כשמרגישים בעצמם לפעמים ירידה, האם גם אז נזהרים מלהכנס במקום קדוש עד שיחזור בתשובה שלימה וכלשון הרמב"ם שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד, או כמבואר בתניא באגה"ת לרבנו הזקן. ד) גמרא מפורשת, סוכה נ"א ב', שנשים היו נכנסות לעזרה, ולא עוד אלא שבראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ. ומה שתקנו גזוזטרא בשבילן הי' מפני שלא יבואו לידי קלות ראש, כיון שהשתתפו אנשים ונשים בעזרה זו עצמה, אבל לא מפני שבנות ישראל פוגעות בקדושת העזרה, ח"ו. וממ"נ: אם ידעו הנ"ל מגמרא זו איך עשו ההיפך. ואם לא ידעו מזה, הרי אנשים שחוסר ידיעה זו בהם, אין להם להורות הנהגה בפרסום ובתוקף, והנהגה שנוגעת למאה מבנות ישראל.
בבית הכנסת שבו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ערכו איזה פעמים כנוס של תלמידות, וגם בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין. וכנ"ל בסעיף שלפני זה, שאם אין הנ"ל יודעים מנהגי החסידים, עליהם לשאול, ולא להורות, ואם יודעים איך הורו לעשות ההיפך...
בברכה.