ב"ה, ו' ניסן, תשט"ז
ברוקלין.
מר אלי' שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר אני קבלת מכתבו מ3/11, בו כותב אודות שרותו ומבקש ברכה.
ויהי רצון מבורא עולם ומנהיגו אשר ישפיע לו ברכה בעניניו הפרטים ובענינים הכללים, היינו השפעתו על הסביבה, אשר אצל איש הישראלי זה בזה תלוי, כי כל אחד ואחד מאתנו בתוך כלל ישראל זקוק לקבלת ברכה והצלחה מלמעלה בחיי היום יומים, ועל אחת כמה וכמה אלו הנמצאים בצבא, וכדי שתהי' הברכה וההצלחה במדה מסויימת מקסימלית, צריכים להראות שגם מבקש הברכה מתנהג בדומה לזה, היינו שמשפיע עזרה ומסייע לכל אלו שיכול לעזור להם מבלי לבקש שכר וגמול על זה, ומדתו של השם יתברך שהיא מדה כנגד מדה מתנהג באופן כזה עם מבקש הברכה, ולכן עליו לנצל השפעתו על כל חבריו להודיעם מתוכן תורתנו תורת חיים ולקרבם לקיום מצותי', אשר עליהם נאמר, וחי בהם, ולא יסתפק בדבור פעם או שתים אלא עד שיבואו דבריו לפועל ולשינוי בפועל, וכבר ידוע הפתגם דברים היוצאין מן הלב נכנסים אל הלב ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, ובפרט שמתקרבים אנו לימי חג המצות זמן חירותינו מגלות מצרים בעת ההיא וחירות הקשורה בחירות הנפש, וכלשון הכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, הר סיני וקבלת התורה, שכן הוא בזמן הזה אשר הגאולה והחירות אמיתית תלוים וקשורים בהחלטה איתנה בלימוד התורה ובקיום מצותי' ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
ינעם לי אם ימסור פ"ש וברכת החג גם לחבריו בסביבתו ויחוגו כאו"א מהם וכולם יחד את חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה בכשרות ובשמחה.
בברכה.