ב"ה, ב' כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו ממוצש"ק נעם לי לקרות בו שממשיך בהשתדלותו להפיץ נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זהו עניני חסידות בסביבתו[1], שתוספת קדושה נצרכת בה, וכמה שכתוב והי' מחנך קדוש וכו', וכיון שתובעים את זה - בודאי שניתנו הכחות וכל הענינים הדרושים למלאות התפקיד, ולכן תמה אני על מה שכותב שנפל קצת ביאוש, ומובן שזה ג"כ מצער, וצריך הוא לראות את המצב כמו שהוא, זאת אומרת, שהוא שלוחו של הקב"ה לעורר את סביבתו, להכירה את האור כי טוב, וכמה שכתוב טעמו וראו כי טוב ה', אשר עי"ז נשמרים יהיו וגם מאושרים - הן בגשמיות והן ברוחניות, ואם המקיים נפש אחת ה"ז כאלו קיים עולם מלא, עאכו"כ שבידו לקרב כמה נפשות מבנ"י לאבינו שבשמים וגם אפילו בפעולות בחיי היום יומים.
ובפרט ביחוד שנכנסנו כבר לחדש כסלו הוא חדש הגאולה והנסים, גאולת מייסד תורת חסידות חב"ד, הוא רבנו הזקן, האומר אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלוקיך, והוא גם הוא האומר אשר החסידות אינה ענין של כיתה בעם ישראל או חלק מעם ישראל, אלא לכולם שייכת היא וכולם זקוקים וצריכים להוראותי', ובפרט הנוער הצעיר המתחיל דרכו בחיים ועומד בפני נסיונות מיוחדים, ואשר בריאותו הן בריאות הגוף והן בריאות הנשמה, נוגע לרבים.
ויה"ר אשר הוא וכל אלה הנמצאים בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה יכירו וידעו אשר יוצאי צבא הם בצבאות ה' נותן התורה ומצוה המצות ויקבלו עליהם עול מלכות שמים ועול תורה ומצות והתורה והמצוה יגינו עליהם בכל מקום שהם ויביאם לנצחון ברוחניות ולנצחון כפשוטו[2].
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
מ. שניאורסאהן
נ. ב.
מטובו לפרוש בשלום כל אלו הנמצאים בסביבתו ולמסור להם איחולים לבביים אשר יהי' מחניהם קדוש בקדושת התורה והמצוה, וה' אלקים מתהלך בקרב מחניהם להצילם ולתת אויביהם לפניהם, ובקרוב יזכו ונזכה בתכ"י[3] לקיום היעוד אשר יצאו צבאות ה' הם כל אחד ואחד מישראל מן הגלות ע"י משיח צדקנו.