ב"ה, ד' כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ה חשון והמברק שקודם לו, ויה"ר שיוכל לבשר טוב בקרוב ממש ע"ד פעולות ממשיות, כי לע"ע הפרטי-כל שנתקבל מהנהלת... אינו מדבר אלא ע"ד הכנות ובירור החילוקי דיעות וסברות השונות בזה, וכבר ידוע דבר משנה שהמעשה הוא העיקר, וידוע ג"כ אשר הטועה בדבר משנה חוזר כיון שאין זה בגדר טעות אפילו לרוב פשיטות הדבר.
מובן שבאופן רגיל לא הייתי כותב זה, אבל כיון שזה חדשים וחדשים שמדברים, מכינים ועושים תכניות וכו', והמעשה הוא בממדים קטנם שלא בערך דרישת השעה, ואפילו לא בערך הדבורים אודות המעשים, מובן שהחשש לההנהגה בעתיד גדול יותר מאשר בענינים שאין חזקה מפני ההנהגה בעבר, וק"ל.
ויה"ר שכיון שנכנסו לחדש כסלו חדש הנסים והנצחון של עניני חב"ד וכל הקשור בזה, הנה גם בהנ"ל יהי' שינוי ומפנה מן הקצה אל הקצה, ומכאן ולהבא יוסיפו בעבודתם בקדש כדרוש מצעירי אגו"ח, והרי הובטחנו שאז יהי' בהצלחה, אלא שחבל על כל יום וכל שעה וכל רגע החולף ועובר, שמלבד שהזמן הוא אבידה שאינה חוזרת, הרי בנדון דידן הוא מוסיף חזקה דהעדר הפעולות דעד עתה, ובפרט ע"פ הידוע מרז"ל[1] המבהיל כדבעי למיעבד לא עבד[2], והסיפור הפלאי בזה אשר ר' יוחנן בן זכאי אמר ע"ז אשריכם ישראל עיי"ש (כתובות סו, סוף ע"ב).
מובן אשר דברי ע"י הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שמואל שי' בליזינסקי בהנוגע להכרח הפעולות ומלחמת תנופה, הרי אף שהלשון הוא מלחמה, אבל פשיטא שצריכה להיות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וכמבואר גם בהשיחה אשר בתוככי פנימה כאו"א מישראל רוצה הוא לקיים מצותיו של הקב"ה ובמילואם, וכפסק הדין ברמב"ם הל' גירושין סוף פרק ב', והענין דדע את אלקי אביך ועבדהו, היא מצוה רמה ונשאה, ואדרבה עולה על כולנה (קו"א קנו, ע"ב), ולא עוד אלא שאפילו לבו חפץ בזה באמת עכ"פ מעט מזעיר, וכמובן מזה שנתבאר בתניא פרק מ"א (נח, ע"א), וכל אלו שישתדלו לקרבם להכניסם לידיעה זו דאלקי אביך וכו' הם ג"כ חפצים וגם רוצים את זה.
כבקשתו יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכיון שנכנסו בחדש כסלו הוא חדש הנסים והנצחון של רבנו הזקן ואתו עמו כל אלה השייכים וקשורים לזה בכל עניניהם יבשרו טוב כל הנ"ל ובכלל בעניני חב"ד ואביזרייהו.
בודאי תכננו תכנית מתאימה לניצול ימי חדש כסלו אלו הבע"ל ככל הדרוש.
בברכה לבשו"ט.