ב"ה, יו"ד כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אלכסנדר סענדר שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מאדר"ח כסלו, בו כותב אודות ביקורו בהשכונה מעוז אביב ואשר לא מצא כמה מהם בבתיהם עתה, וכיון שבטח רובם כבר חזרו, מהנכון שיבקרם עוד הפעם ולהסבירם מעין מאורע אשר בימים ההם בזמן הזה, וכמבואר בתפלת ועל הנסים בתוספת אור וחיות ע"פ עיקרי ויסודות תורת חסידות חב"ד, והשי"ת יהי' עם פיהו שיתקבלו דבריו וישפיעו פעולתם בהנוגע למעשה בפועל ובחיי היום יומים כי זה כל האדם במלחמתו עם הקליפות וסט"א ע"י מלחמתו בגופו ונפשו הבהמית (באופן דעזב תעזב עמו כפירוש הידוע של הבעש"ט בזה) אשר עי"ז כובשים חלקו בעולם וסו"ס גם כללות העולם, כמבואר בתניא בכ"מ ומהם בפרק ל"ו ל"ז, ומרומז גם בהמאמר הידוע בתורת הנגלה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם (אשר פשיטא שזהו אמת מתאים להציווי מדבר שקר תרחק) ולעולם יראה אדם עצמו שקול וכל העולם כולו שקול כו'.
בודאי ינצלו ימי י"ט כסלו וחנוכה הבע"ל להפצת המעינות תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' בכל מקום שידם מגעת, והיינו הך עם האמור לעיל, כיון שבהפצת המעיינות תלוי' ביאת משיח צדקנו שאז מתחיל קיום היעוד המוזכר בתניא בפרק ל"ו ל"ז, ומה שתלו זה בהפצת המעינות אינו באופן סגולי אלא מפני השייכות ביניהם, וכמבואר גם בשיחת שמח"ת תר"ץ ובכ"מ, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בפרטיות בכל האמור מתוך בריאות מנוחת הנפש והרחבת הדעת.
בברכה לבשו"ט.