ב"ה, יו"ד כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת
שמים
מו"ה יצחק שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, שואל למקום המצאו ביאורים או מילואים וכיו"ב למאמר לשון אדמו"ר נ"ע בעצמו, אשר בתו"א סוף פ' חיי שרה.
ולפלא השאלה בזה, שהרי זה כשנתים שבתו"א הוצאת קה"ת, נדפס בסופו ביאור מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק על חלק גדול ממאמר זה, דא"ג בסוף הוצאה הנ"ל ציינתי ג"כ מראה מקומות לרובא דרוב הדרושים אשר בתו"א, לספרי חסידות בם מדובר בעניניהם.
אף שאפשר אשר כת"ר נשתמש בביטוי שבסיום מכתבו רק בדרך צחות, בכל זה מצאתי לנכון להעיר גם על זה, והוא מה שכותב שטבע הנפש שבהרבה מעניני' דין האיחור כדין הדיחוי, ובטח מודגש בזה הנפש, ולדעתי לא כן הוא, ואדרבה, וכדמוכח גם מהדין בנגלה דתורה אשר אין דיחוי בבע"ח, משא"כ במה שאין בו רוח חיים, ועוד כמה מקבילות בזה גם בדיני הנגלה*, בכ"ז בהנוגע לפועל, עונה הנני על המכתב מבלי איחור כלל מתאים להבקשה.
בברכה שזכות בעל השמחה יגן על כאו"א בתכ"י להפצת המעינות בכל מקום עד שיגיעו גם להנדחים לפי שעה ואפילו להאובדים, מתאים לעניניו של בעל השמחה התרחבות והתפשטות, וכידוע מכ"ק נשיאינו רבותנו הק' אשר אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, הן בבחי' ספירת החכמה, ספירת הבינה וספירת הדעת.
ובברכת החג.