ב"ה, י"ד כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, בו כותב בענין הצעת שידוך לבת אחיו, אבל המדובר משתמט לענות ברור על השאלה איך יתנהג בעניני יהדות, ושואל דעתי בזה.
ולדעתי, וכמו שאמרתי לבת אחיו כשהיתה כאן שבאם אין רוצה לענות ברור כדי שלא יפרשו הדבר ששומע בקול אחרים ואין לו החלטה בזה בעצמו אין נוגע כל כך, אבל באם באמת אינו רוצה להבטיח כלל למרות ששאלו אותו כמה פעמים על דבר זה, יש ספק גדול אם כדאי לסמוך שבעתיד ישתנה לטוב כיון שספק גדול בדבר, ואחת הבחינות לברר את האמור לעיל היא על ידי שתתדבר עמו בת אחותו[1] כשלא יהיו זרים נוכחים, שאז לא יבוש שיאמרו הרואים שנשמע לקול אחרים כיון שלא יהיו רואים בשעת מעשה, ובפרט אם גם תבאר דברי' שאין רצונה שישמע לקולה דוקא, אלא שאין ברירה אחרת כיון שמוכרח הדבר שיחיו חיים על פי תורת חיים, ובאם גם בדברים כאלה לא ירצה להבטיח שום דבר, אזי יש חשש גדול שלאחרי החתונה בטח לא ירצה לשנות דבר, כיון שאז כבר יהיו נשואים והברירה בידו.
ובורא עולם ומנהיגו יוליך את בת אחיו תחי' בדרך הטובה לפני' בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א