ב"ה, ט"ו כסלו, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מו"ה אברהם משה שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיו"ד כסלו, הוא יום גאולת אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן.
נעם לי לקרות בו מלימודו בדא"ח בלקו"ת ותניא, ובודאי יש לו בזה קביעות עתים, וכביאור רבנו הזקן בזה, לא רק קביעות בזמן אלא גם קביעות בנפש, אשר אז מתקיים בזה הדין קבוע לא בטל בשאר שיעורי היום, אלא אדרבה פועל פעולתו ועושה רושם גם על שאר היום, ובקשר עם הנ"ל תקותי שיודע הוא משלשת השיעורים הידועים בחומש תהלים ותניא השוים לכל נפש מתקנות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא.
ובפרט שהזמן גורם לקבל החלטות טובות בתורת החסידות ועניני' שהרי יום הבהיר י"ט כסלו ממשמש ובא הוא יום הנצחון והגאולה של מייסד תורת החסידות ואתו עמו כל עניני'.
במה שהקשה על מש"כ בכ"מ שהמח' גם למעלה היא רק לבוש ואינה מתאחדת עם העצם וכו' אף שבכ"מ משמע שמתאחדת במאצילה - כמה דרגות ישנן בהתאדחות. ודא פנימית לדא. והרי גם הדבור מיוחד למעלה (עיין תניא פכ"א) ובכ"ז אינו דומה להתאחדות המח'. וגבוה על גבוה. וכמו החילוק דהתאחדות מעשה המצות ות"ת (תניא פכ"ג), עד שאפילו בספירות העליונות אינה דומה התאחדות הכלים להתאחדות האורות.
עיין המשך מים רבים תרל"ו פל"ב ואילך. ואכ"מ.
בברכה לבשו"ט בהנ"ל וגם מהשפעתו בסביבתו בכיוון זה.