ב"ה, ג' טבת, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
.. ז"ע נתקבל מכתב מ... שליט"א ומובן שגרם לי עגמ"נ שכותב שהוא וזוגתו שיחיו נפלו ברוחם כשמסר להם הנדבר אודות עבודתם, ולפלא הדבר שאחרי שעומדים אנו בכתובים זה כמה שנים, ואעפ"כ מפרש דברי באופן בלתי מכוון לכוונתי אני ונוסף על מרז"ל הידוע עה"כ ה' צדיק (דוקא) יבחן, ז. א. שבאים בתביעות לזה שישנה בו האפשרית והכחות למלאות התביעות במילואם שמזה מובן ג"כ שמטרת התביעה היא להביא כחות אלו בגלוי ובפועל, ומובן ג"כ שכמו בכל ענינים דקדושה כל אדם נתבע מתאים לכחותיו הוא, אף שבמדת אדם אחר פועל בלא"ה גדולות ונצורות, וכמאמר הידוע לפום גמלא שיחנא, ומבואר באריכות בכ"מ בדא"ח בדיוק הלשון בכל מאדך, מאד שלך דוקא, וזוהי ג"כ נקודת דבורי עליהם עם... שליט"א שאין הם מנצלים כחותיהם ככל האפשרי ובמילא חבל, כי הרי הרבים נהנים מהם ומפעולותיהם, ואין כאן שום מקום לנפילת רוח, אלא אדרבה, וכמובן.
ובברכה לבשו"ט בכל האמור