ב"ה, ה' טבת, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
סו"ס נתקבל מכתבו - מב' דחנוכה, ואף שגם בו לא נמצא ביאור לשתיקתו כל הזמן. ויה"ר שעכ"פ תהי' זה התחלה טובה להודיע בשו"ט בענינים הכללים ובענינים הפרטים.
כבקשתו אזכיר את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
כנראה מהעדר הידיעות - לא ניצלו אנ"ש כלל וכלל ימי הסגולה שעברו - בערך איזה שהוא להאפשריות דימי סגולה אלו בכלל, וביחוד בשנה זו אשר על ידי המאורעות היתה תזוזה נוספת בכמה מבנ"י להתעוררות להקב"ה ואפילו לתורתו ומצותיו. וכמו שכתבתי איזה פעמים, איני יודע מה אוכל עוד לעשות בזה, כיון שכנראה מתעקשים בזה בתוקף הכי גדול לבלי לפעול מה להפצת המעינות, ומצמצמים א"ע ומורידים א"ע לבחינת צומח ר"ל, שאינו יכול לזוז מהטפחים האחדים בם מתפשטים השרשים שלו.
וגדול החשך שאין מרגישים מצבם - בעת הלימוד ע"ד שישנם ד' סוגים בעולם, דומם ולמעלה ממנו צומח, ותכלית הצומח שיתעלה בחי, שמעלה נוספת בו שהולך ממקום מעמדו למקום חדש וגם שם ממלא תפקידו, וגם זה אינו מספיק וצריך הוא לעלות לדרגא של מדבר, וגם זה אינו מספיק כי צ"ל מהלך, ז. א. לא להסתפק בעלי' מדרגא לדרגא בגבול אלא דוקא מהלך בלי גבול. ואינם מרגישים המצב בם נמצאים, שמושקעים לא רק ראשם ורובם אלא כולם ממש בענינים הכי קטנטנים של הגוף ונפש הבהמית (שכלשון רבנו הזקן הגופים מחולקים הם ואין לו שייכות לגוף השני).
וכשמבקשים שאפשר יסיח דעת, לשעה קלה עכ"פ, מעניני הגוף שלו ויתענין בהארת הסביבה וחלקו שבעולם שלו, אף שאין מתן שכר הנראה לעיני בשר חומרי על אתר, אין מתקבלים הדברים כלל וכלל. וכשאין כל מוצא להשתמט מזה פועלים בעצמם (וכנראה שלמס"נ תחשב) להתאסף איזה אנשים יחד כל אחד מציע סברתו שתהי' היפך סברת האחרים ואח"כ מכריז כל אחד - שאינו יכול לקבל עליו אחריות, ושלאידך גיסא אין על מי לסמוך, כי כל אחד מלא חסרונות ואי אפשר שיפעול, ומה לי ולכל הענין הזה ואני את נפשי הצלתי, שהרי באתי להאסיפה שמעתי גם דברי השני והשלישי, אף שאין מגיעים הם לקרסולי, ומה עוד חובתי ואעשנה. והרי גם פרוש יקרא, ובר מעלה הוא, וכלשון רז"ל, סוטה כב, ב.
מובן שאין דברי הנ"ל מכוונים דוקא לאחד מאנ"ש, וישנם יחידי סגולה יוצאים מן הכלל, אבל לדאבוני הכי גדול נער יכתבם. והאומנם על זה עמלו רבותינו נשיאינו הק' השקיעו נפשם וכחותיהם הפנימים והעצמים בכדי שיבוא הזמן דהנה זה עומד אחר כתלנו ותהי' עזובה מבהילה האמורה?
בברכה
מ. שניאורסאהן