ב"ה, י"ב שבט, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו מר"ח שבט והקודמו, בו כותב אודות הקב"ע בלימוד הדא"ח שיש לו עם שני אברכים, ובטח אינו נותן מקום לסחבו לפלפולים וטענות ומענות שברובא דרובא אינם מועילים כ"א לעורר מדת הנצחנות, אלא שיבאר לפניהם הענינים כמו שהם לאמיתתם בניחותא ובדרכי נועם ומבלי להראות שום תנועה ורצון לנצחון, שאז הרי כמים לפנים וגו' שאפילו אם מתחלה מתעורר רצון בהשומע לאמר איפכא מסתברא נחלש רצון זה מזמן לזמן עד שעובר כליל וסו"ס מכיר את האמת, וכמדובר כ"פ בהתועדות, שהרוצה להשפיע על רעהו הישראלי בעניני תורה ויהדות, מוצא סיוע גדול מהפנימיות של זה שרוצה להשפיע עליו אשר תמיד היתה באמנה את האלקים, וכמבואר בתניא בארוכה, ורק שהשאור שבעיסה מעכב מעלים ומסתיר שלא יתגלה בחוץ במעשה דבור אבל פועל פעולתו בפנים, וק"ל.
ובמ"ש שנחלש אצלו ההרגש אף שרוצה לטעום טעם בעבודת ה' והיא רחוקה ממנו.
הרי כבר נאמר לא נפלאת גו' ולא רחוקה היא וגו' ואין הדבר תלוי אלא ברצון ובלבד שלא יצפה לשינוי מן הקצה אל הקצה בשעתא חדא וברגעא חדא, דהסדר דקדושה הוא מעט מעט אגרשנו מפניך אלא שצ"ל כל יומא ויומא עביד עבידתי' בענין זה, ומוכרח ופשוט שאין להתרשם כלל מפיתויי היצה"ר שאין רואה הצלחה בעבודתו וכו', כי איך יתכן שדבר ה' תורתנו בכלל ותורת הדא"ח ביחוד לא יצליח, ח"ו.
בודאי לא יסתפק בשני האברכים הנ"ל וישתדל להפיץ המעינות ביותר וביותר כי הרי זוהי דרישת השעה וגם ההכרח, ואחת הראיות לזה הוא שלפתע פתאום נמצא מתנגדים לזה ודוקא מאלו שעליהם אמרו רז"ל שגם בבואה דבבואה אית להו ורוצים להרחיק ח"ו את הגאולה וביאת משיח צדקנו ולהגביר גלות השכינה וכו' ע"י בלבול המוחות שלא יתעסקו ככל הדרוש בהפצת המעינות ותתמעט שימת לבבם אפילו של אלו המכירים בהכרח זה ע"י שימשכו לפלפול או לשקו"ט או לאיזה עסק באיזה אופן שיהי' עם המנגד, והאומנם הרגעים האחרונים בעקבתא דמשיחא קודם ביאת משיח כדאי לבזבזם על הפלפולים לדחות טענות של הבל בה בשעה שיש לנצלם להפצת המעינות הם - תורת דא"ח? וק"ל.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר