ב"ה, י"א ניסן, ה'תשי"ז
ברוקלין נ.י.
הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
צנמ"ס כו' מו"ה שלמה יוסף שי'[1]
שלום וברכה!
מכתבו נתקבל.
ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.
ולהמשיך מחירות זו בימי כל השנה כולה.
ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו התורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו. ויעוין היטב רפ"ה משמונה פרקים להרמב"ם.
בברכת החג,
מ. שניאורסאהן
פלח הרמון על שה"ש - כפי הנודע לי יקהמ"צ[2] הוא במאד. (בספרית כ"ק מו"ח אדמו"ר ישנו טופס אחד). וגם האותיות אינן בהירות וכו'.
הס' סיפורי חסידים (למועדים), לאור ההלכה - לע"ע לא נתקבלו.
עם מר... שי' - מובן שדברתי ע"ד כמה ענינים וחשובים יותר מענין הבנין לתו"א.
ומה שלא הזכירם - כנראה, מפני שמנקודה מפלגתית אינם "באקועם".
מש"כ בפי' שם הוי'[3]: ג' ענינים מובאים בזה: 1) מהוה (זמן ומקום). 2) הי' הוה ויהי' ביחד (למעלה מזמן ומקום). [שניהם בזח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. בשער היוה"א - לאדה"ז פדו"ז. ובכ"מ] 3) אין לו ביאור כלל (פרדס שי"ט פ"א). ובכלל, הוא: ממכ"ע, סוכ"ע ולמע' מממלא וסוכ"ע כלי, אור ועצמות. וע"פ מש"כ בגנת אגוז - ונת' בשל"ה בתחלתו, בד"ה כל השונה וד"ה אין עומדין דהמשך תרס"ו. במאמרי פסח ושבועות תרס"ח ועוד. - מובן דנמצא קיים - הוא הוי' שלא נקרא וגם לא נכתב, ודלא כהגר"א.
מה[4] שצע"ג[5] לפענ"ד (בהוספה להגש"פ) בטעם הב' דאבודרהם - הוא לא שלא יצא (שע"ז העיר מבדיקת חמץ דיוצא בשהחינו שלאח"ז. ועדיפה הול"ל מברכת המצות בסוכה (או"ח סו"ס תרל"ט)), אלא - שצריך לכוון. וזה הרי לא שייך בבדק"ח וסוכה - דאין מקום לכוונה על מאי דהוי כבר (וגם א"א לברך על הטפל).
במש"כ בענין שהחינו דמשלוח מנות[6] - בסי' יעב"ץ כ' דיכוון בברכת זמן גם על מש"מ כו' ומי שאין לו מגילה ג"כ יברך זמן.
בקושיתו על הצפע"נ[7] - הרי דברי הצפע"נ הם על דברי הרמב"ם שכ' מקשה מהם. - ומחלק בין זמן ביהמ"ק וזמה"ז.