לז זמן הנחת התפילין ובו ג' סעיפים:
א גדול שכר מצות תפילין. וכל מי שאינו מניחן - הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. ואף אם נמנע מפני שצריכים גוף נקי, ושמא לא יזהר בקדושתן - עבירה היא בידו. שבשעת קריאת שמע ותפלה עכ"פ, בקל יוכל ליזהר.
ושנו חכמים: ליום הדין - אם יהיה זכאי במצות תפילין - כף זכות מכרעת. ואם פשע בהן - כף חובה מכרעת.
שאין לך גדולה בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין - שהוקשה כל התורה כולה לתפילין. שנאמר: "למען תהיה תורת ה' בפיך".
לכך, צריך כל אדם שיהא זהיר במצות תפילין. וכל הזהיר בהן מאריך ימים:
ב מצותן להיות עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי, שלא יפיח בהן. וצריך שלא יסיח דעתו מהם, על דרך שנתבאר בסי' כ"ח. ואין כל אדם יכול ליזהר בזה - נהגו שלא להניחן כל היום.
ומכל מקום, צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפלה. (שהרי באותה שעה, בעל כרחו הוא נזהר מהפיח והיסח הדעת, בענין שנתבאר בסי' כ"ח):
ג קטן היודע לשמור תפילין בטהרה, שלא יפיח בהן, ושלא לישן בהם, ושלא יכנס בהן לבית הכסא - אפילו לקטנים חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו במצות.
ויש מי שאומר שקטן זה הוא בן י"ג שנה ויום א' אלא שלא הביא ב' שערות. אבל פחות מכן, אין בו דעת לשמור תפיליו. ואין מחנכין אותו בהן. וכן נהגו במדינות אלו מקדם.
ועכשיו נוהגים לחנכו ב' וג' חדשים קודם הזמן: