Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א
Audio for subsection 001 - אודיו סעיף ג
סג לישב בשעת קריאת שמע ושלא יישן ובו י' סעיפים:
א כל אדם קורין קריאת שמע כדרכן בין עומדין בין יושבין בין שוכבין בין מהלכין בין רוכבין על גבי בהמה שנאמר ובלכתך בדרך א"כ למה נאמר בשכבך ובקומך בזמן שבני אדם שוכבין ובזמן שבני אדם עומדין ומכל מקום פרקדן דהיינו שהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע או מושלך על גביו ופניו למעלה אפילו אם הוא בענין שאין איסור בשכיבה זו משום חשש שמא יבא לידי קישוי כגון שמוטה על צדו מעט אסור לקרות קריאת שמע עד שיתהפך על צדו לגמרי מפני שמקבל מלכות שמים דרך שררה וגאוה אלא א"כ היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהוא חולה ויש אומרים שאפילו לשוכב על צדו לא התירו לקרות כך אלא כששוכב ערום תחת סדינו שלא הטריחו עליו לעמוד וללבוש בגדיו והעיקר כסברא הראשונה:ב מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין שעובר על דברי חכמים ואף שהחכמים התירו גם מעומד מכל מקום כיון שלפי דבריהם אין מעלה כלל במעומד מביושב שזה שנאמר ובקומך אין הכתוב מדבר כלל בעמידה אלא בזמן קימה והוא מחמיר לעמוד הרי נראה שאינו חושש לדבריהם ולפירושם בכתוב וחייב מיתה ואין דומה כלל לשאר חומרות שאנו מחמירין מאיזה טעם במה שהקילו חכמים שאף חכמים היו מודים שיש מעלה בחומרא מאותו טעם אלא שלא רצו להחמיר:ג במה דברים אמורים ביושב שעומד אבל אם היה מהלך ורוצה לעמוד ולקרות כל הג' פרשיות של קריאת שמע כדי שיוכל לכוין היטב רשאי ותבא עליו ברכה כיון שאינו מתכוין בעמידה אלא בשביל הכוונה משא"כ ביושב שיוכל לכוין כמו מעומד לכן מה שנוהגין לומר ביום הכפורים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מעומד מותר לעמוד כשמגיע לקריאת שמע אע"פ שהיה יושב ויכול לכוין מכל מקום אינו עושה משום חובת קריאת שמע אלא משום חובת היום:ד ואם רצה לקרות כל הג' פרשיות כשהוא מהלך הרשות בידו מלבד פסוק ראשון שצריכין לעמוד מהילוכו (או לישב) ולקרותו כדי לכוין היטב והוא הדין אם היה רוכב על גבי בהמה צריך להעמידה שאינו יכול לכוין כל כך שהוא טרוד בהליכתה אבל אם יושב בעגלה א"צ להעמידה:ה אע"פ שלכתחלה צריך לכוין בכל הג' פרשיות עיקר הכוונה היא בפסוק ראשון שהוא קבלת מלכות שמים והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא ג"כ קבלת מלכות שמים אבל מואהבת ואילך הוא לשון צוואה לפיכך אם קרא קריאת שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון או בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד צריך לחזור ולקרותן ואפילו האומרים שמצות א"צ כוונה מודים בזה שאם לא כיון לבו לא יצא ידי חובתו מן התורה כמו שנתבאר בסי' ס'.וכשקורא פסוק שמע ישראל פעם שנית יקרא בלחש אם הוא בצבור שלא יהיה נראה כמקבל ב' רשויות ואם לא נזכר שלא כיון לבו עד לאחר שסיים כל הפרשה צריך לחזור לראש שאי אפשר לקרותו במקום שנזכר משום שנמצא קוראה למפרע ולא יצא כמו שיתבאר בסימן ס"ד:ו אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש שיוכל לכוין מכאן ואילך אין מצערין אותו כדי שיקרא והוא ער ממש שאע"פ שהוא קורא מתנמנם יצא ואע"פ שלכתחלה צריך לכוין בכולה אין מטריחין ומצערים אותו בשביל כך כיון שהוא אנוס בשינה אבל עכ"פ מצערים אותו עד שיקרא כולו בפיו ולא אונס שינה בלבד אלא הוא הדין אם אנוס אונס אחר שלא יוכל לכוין מואהבת ואילך אין מטריחין עליו לכוין כיון שהוא אנוס:ז הקורא קריאת שמע לא ירמוז לחבירו בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואפילו לצורך מצוה ואם עשה כן עליו הכתוב נאמר ולא אותי קראת יעקב כו' מפני שנראה כקורא דרך עראי והתורה אמרה ודברת בם ודרשו חכמים עשה אותם קבע.במה דברים אמורים בפרשה ראשונה מפני שיש בתחלתה קבלת מלכות שמים הצריכו לעשותה קבע אבל מכאן ואילך מותר (א) לצורך מצוה קצת כעין מעשה שהיה ששנה תלמיד בפני רבו במשנה זכריה בן קפוטל ורבו קרא פרשה שנייה של קריאת שמע והורה לו בידו לקרות קבוטל:ח היה עוסק במלאכה ורצה לקרות קריאת שמע יתבטל ממלאכתו עד שיקרא קריאת שמע פרשה ראשונה כדי שלא יהיה כקורא דרך עראי ואפילו יכול לכוין:ט האומנין וכן בעה"ב שהיו עושין מלאכה בראש האילן או בראש שורות הבנין קורין קריאת שמע במקומן וא"צ לירד אבל מכל מקום צריכים להתבטל ממלאכתם בפרשה ראשונה כמו שנתבאר:י הכתף אף על פי שמשאו על כתיפו קורא קריאת שמע מפני שיוכל לכוין אבל לא יתחיל בשעה שטוען ולא בשעה שפורק מפני שאין לבו מיושב: