Audio for subsection 001 - אודיו סעיף א
עז שלא לקרות כנגד מי רגלים ובו ב' סעיפים:
א מי רגלים לאחר שנפלו לארץ, כיון שאין איסורן אלא מדברי סופרים, יכול לבטלם על ידי שישפוך עליהם רביעית מים.
ואפילו הם בכלי, מטיל עליהם רביעית מים.
בין שהיו הם תחלה בכלי ונותן עליהם רביעית מים, בין שנותן תחלה המים בכלי.
ובלבד שלא יהיה כלי המיוחד למי רגלים, שאז אפילו אין בו מי רגלים כלל, אסור לקרות כנגדן.
ואין מועיל בנתינת המים להכשיר הכלי עצמו, כמו שיתבאר סימן פ"ז:
ב רביעית שאמרו למי רגלים של פעם אחד, בין שהשתין הרבה או מעט.
ולשל ב' פעמים, ב' רביעית.
ולשל ג' פעמים, ג'.
וכן לעולם.
וכל זה כשהם בעין, אבל אם נבלעו בבגד, אע"פ שהוא טופח על מנת להטפיח, אם חוזר ומטפיחו במים, דיו.
ובשבת [שאסור להטפיחו במים משום כיבוס] - מנגב בו ידיו, כמ"ש בסי' ש"ב [סעיף כא, שע"י נגוב ידיו מהמים שעל ידיו מטהר את הבגד, ואין בזה משום כיבוס].
וכן בארץ [היינו, אם המי רגלים נבלעו בארץ, אע"פ שהארץ עדיין טופח על מנת להטפיח, אם חוזר ומטפיחו במים, דיו]: